האפלה פרק 2
המשכתי להסתכל בראי .
כל כך לא סבלתי את עצמי
אני לא אוהבת את הילדה שאני רואה בראי.
הסתכלתי עמוק עמוק בעניה .
והתחלתי לבכות
איך מישהו בכלל יכול לאהוב אותי , איך מישהו בכלל יכול להסתכל עלי , אם אפילו אני לא מצליחה .
לא יכולתי להתאפק פשוט שברתי את המראה .
הבכי לא נפסק
כל ידי מלאה בדם שהמשיכה לזרום .
האפלה פשוט לוקחת אותי ואני בלי להילחם נותנת לה .
נמאס לי ללכת לבית ספר עם חיוך . נמאס לי מהזיוף .
אין לי משפחה , אני בטוחה שאני מאומצת . נמאס לי מהסודות שהם מסתירים ממני.
אני בעצם לבד . כמו תמיד .
שטפתי את ידי והדם נעלם כאילו לא היה כלום . הסתכלתי איך הדם נשטף לאט , לאט ונעלם
יצאתי מהאמבטיה לא רציתי לראות אף אחד נעלתי את כל הדלתות במיוחד את שלי כדי שאף אחד לא יכנס .
נשכבתי על המיטה וחשבתי על אותו הלילה אני לא ישכח אותו בחיים , אני לא ישכח אותו .
כל המחשבות עברו במוחי שוב ושוב .כמו גלגל שלא נפסק
הסתכלתי בטלפון וראיתי שאימי מתקשרת .
אני זוכרת שהבטחתי להתקשר אליה כל שעה.
היא חושבת שהיא יודעת הכל אבל בעצם היא לא יודעת כלום .
שמעתי מישהו עולה במדרגות ממש מהר .
מישהו ניסה לפתוח את הדלת .
" טדי תפתחי !" שמעתי את אבי צועק. לא עניתי.
" בבקשה טדי " שמעתי גם את אימי
אני לא רציתי לדבר איתם .
הסתכלתי בחלון וראיתי שזה גבוה מידי בשביל לרדת למטה .
אבל החלטתי בכל זאת לנסות .
פתחתי את החלון
והוצאתי רגל אחת , ועוד רגל וירדתי עד הסוף . הייתי שמחה שברחתי .
התחלתי לרוץ בכל הכוח לא רציתי שאף אחד יראה אותי .
לא הסתכלתי קדימה פשוט רצתי הכי רחוק שאפשר .
נתקלתי במישהו בחוזק ונפלתי.
הסתכלתי למעלה
תגובות (1)
מסקרן . תמשיכי .