האמת שלי, השקר שלך- פרק 5

קצת מהפרק הקודם:
"אני ולוק? מה זה אמור להפריע לך?" שאלתי בעוקצנות.
"זה אמור להפריע לי כי את גרמת לחבורה שלנו להתפרק.. אני בחיים לא אלך עם גבר תפוס" היא השיבה בכעס. עיניה הירוקות ננעצו בעיניי במבט מאשים.
"מה זה קשור? גם אני לא.." גיחכתי.
"עובדה שכן הלכת עם לוק.. הוא היה תפוס וגרמת לו לבגוד..".
"מה?! הוא לא היה תפוס.." אמרתי בהחלטיות.
"הוא כן… את פגעת בחבורה שלנו.. את גרמת לשניים מהחבורה להיפגע.. לוק וחבר שלו באותו זמן.. אלכס" אמרה ואני הרגשתי שאני עומדת להתעלף… אלכס ולוק היו ביחד?!

~~~

"רגע, אלכס ולוק היו ביחד?" שאלתי כמעט בצעקה.
"כן, כאילו שלא ידעת" היא גלגלה עיניים. "עכשיו את מוכנה לעזוב אותנו בשקט?" המשיכה וסובבה את ראשה לעבר הילדה הקטנה.
"רק דבר אחרון.. מה את עושה כאן? לא ידעתי שיש לך אחות.." שאלתי בבלבול.
"את גם לא אמורה לדעת…" היא הסתכלה לעברי והשיבה בעוקצנות.
"נו אמילי, אני מצטערת" אמרתי בקול מתחנן.
"מצטערת על זה שהרסת את החבורה שלנו? אני לא קונה את זה…" היא אמרה בקול מתנשא והסתובבה חזרה אל הילדה.
"קריסטינה!" שמעתי לפתע קול וסובבתי את ראשי. זה היה ג'ייסון.
"היי" הרכנתי את ראשי.
"רציתי להביא לך בטעם תות, אבל הייתה רק גלידת שוקולד.." הוא דיבר במהירות ולאחר שהסתכל עליי עצר- "רגע, מה קרה?" שאל בחשד.
"כלום, עזוב.." השבתי ביובש.
"נו קריסטינה" הוא לחץ עליי.
"ג'ייסון, כלום לא קרה.." אמרתי במבט רציני. "אז לא הבאת לי גלידה?" שאלתי.
"את לא אוהבת גלידת שוקולד, אז לא הבאתי.. אני מכיר אותך או לא?" הוא עשה מבט שובב והרים את גבותיו.
"לא מכיר.. אני לא אוהבת גלידת וניל.. שוקולד כן" גיחכתי.
"אבל אבל" הוא מלמל ונגע בשערו במבט מבולבל.
"לא קרה כלום" הרגעתי אותו- "בכל מיקרה לא רציתי גלידה" המשכתי.
לפתע התחלתי לחשוב על לוק. תמיד לוק היה מביא לי גלידה בטעם וניל, למרות שפעמים רבות אמרתי לו שאני שונאת וניל.
"תגיד, מה עם לוק?" שאלתי את ג'ייסון.
"אין לי מושג, רוצה שאני אשאל את האחות?" הוא השיב במהירות.
"כן, לך תשאל" אמרתי בלחש. אהבתי את היתרון בזה שאני בבית חולים. ככה ג'ייסון עושה כל מה שאני רוצה.
"טוב, שנייה חוזר" הוא קם מהמיטה והלך אל דלפק האחות.
ניצלתי את המצב והסתכלתי שוב על אמילי, הוא שיחקה עם אחותה "שלוף" והחיוך שעל פניה שידר את האושר שליבה התמלא בו.
"אמילי, אני רוצה לברר איתך עוד כמה דברים" אמרתי.
"שוב את?" הוא התעצבנה. "תעזבי אותי כבר! אני לא מעוניינת לדבר איתך!" היא גערה בי.
"אז רק תקשיבי.." מיהרתי לומר על מנת להרגיע אותה.
היא שתקה כאות להסכמה.
"לוק ואני עברנו תאונה אתמול ואני לא יכולה לקום לראות מה איתו.. אח שלי אמר שהוא מורדם עדיין.. אז, את יכולה לבדוק מה איתו בבקשה?" אמרתי בקול מתחנן.
רציתי ליצור קשר עם אמילי, לא משנה באיזו דרך. העיקר שהיא תדבר איתי.
"את ממשיכה לשקר.. אה?" היא נעצה בי מבט מאשים.
"מ..מה?" גמגמתי. לא הבנתי על מה היא מדברת.
"לוק לא מורדם.." היא קבעה. "עובדה שראיתי אותו מקודם מסתובב פה באזור כשבאתי לבית החולים.." היא המשיכה ואני הרגשתי שענן ערפל מתחיל להופיע מעל ראשי.