האמנות אומרת הכל… פרק 3

שוש זה סוד 25/12/2014 667 צפיות אין תגובות

הצלצול סימן את תחילת השיעור, שיעור חינוך, והפעם אורית החליטה לגוון קצת את השיעור. היא חילקה אותנו לזוגות לפי מקומות הישיבה, ובגלל שמחר זה הוא יום התלמיד, היא רוצה שכל זוג יכין שיעור שלם, באיזה נושא שיבחר.
דניאל הסתכל עליי במבט אטום, הפעם העיניים שלו כבר לא סיפרו לי דבר.
״אני יודע שממש לא בראש שלך להיפגש איתי אחרי הלימודים, תאמיני זה גם הדבר האחרון שאני רוצה. אבל אין לנו ברירה.״ דניאל אמר בטון עצבני במקצת.
״אוקי, תבוא אליי היום בחמש, אני גרה ליד הפארק…״ עניתי לו בזריזות והבטתי באורית, מנסה למנוע קשר עין איתו, השיחה הזו הייתה מביכה ומעיקה.
בשאר השיעור אורית דיברה על הטיול השנתי, וביקשה מאיתנו להתחלק לקבוצות של 4 בשביל החדרים. אני אמורה להיות בחדר עם שיראל, שני וסתיו.
השיעור נגמר, וזה היה השיעור האחרון שלי תודה לאל. השעה הייתה אחד וחצי, התקדמתי לכיוון השער של בית הספר, עד ששמעתי צעקות מאחורי, זו הייתה אורין.
״אלי חכי לי.״ צעקה.
נעמדתי וחיכיתי לה, ״נו אורין את הולכת כמו צב ואני מתה לישון קצת.״
״בואי נלך לסרט היום, שמעתי שיצאו כמה סרטים טובים עכשיו.״ אורין ביקשה בליווי פאפי פייס.
״הלוואי, אני לא יכולה היום.״ עניתי.
״למה?״ אורין שאלה מיד ובלי לתת לי להשיב המשיכה, ״בבקשה אל תגידי לי שזה בגלל מבחן שיש לך ללמוד אליו, או הר של שיעורים״ אמרה מיד.
״בערך״ עניתי לה תוך צחקוק קל. אורין תמיד אומרת שאני חרשנית, ועוד שעכשיו אני בכיתה של חרשנים, אני מקרה אבוד.
״מה יהיה איתך מה?! מתי תביני שיש חיים מחוץ למחברות והספרים.״ היא ירתה לעברי.
״מה אני יעשה, אורית הפילה עלינו איזה משימה להכין שיעור ליום התלמיד.״ עניתי לה.
״נו אז מצויין את לא חייבת לעשות את זה היום, ישלך זמן עד יום התלמיד״ היא אמרה ולרגע התלבטתי אם היא רצינית או צינית, כשקלטתי שהיא רצינית פשוט צחקתי ללא הפסקה.
״יום התלמיד הוא מחר גאון״ אמרתי תוך כדי צחוק.
״נו מאיפה אני צריכה לנחש?״ אמרה בטון פגוע.
״אממ מאיפה את צריכה לנחש? בואי נגיד שאם היית מעיפה מבט בבית הספר היית יודעת, כל המסדרונות הכיתות ואפילו החצר מכוסים בשלטים.״ אמרתי בעודי מצחקקת מעט.
״טוב, אז נלך שתסיימי תמשימה, את עושה אותה עם שיראל? כי אפשר להגיד לה שתצטרף גם היא ונלך ישר כשתסיימו.״ אורין אמרה.
״לא, לצערי אני לא עושה אותה עם שיראל, אני עושה אותה עם דניאל.״ עניתי לה, מחכה לתגובתה שבוודאי תיהיה מלווה בצרחות התלהבות.
״איזה דניאל? דניאל שלי?!״ שאלה מיד.
ובלי לתת לי להגיב המשיכה, ״תזרקי לו איזה מילה עלי, לא בעצם אולי אני יבוא, כאילו שחכתי אצלך משהו, או כאילו קבעת איתי ושחכת וקבעת גם איתו.״ אמרה אורין בהתלהבות, ״ אין הוא כזה מושלם, אולי נזמין אותו גם לסרט.״
לא עניתי חיכיתי שהיא תסיים את מסע ההתרגשות שלה.
״את בקושי מכירה אותו, לא החלפת איתו שני משפטים, על פי מה קבעת שהוא כזה מדהים״ אמרתי בטון תקיף מעט.
״כשזה זה, זה זה. ככה זה באהבה, יודעים מהרגע הראשון״ היא אמרה עם מבט מטופש בעיניים.
״אני רק מקווה בשבילך שלא תתאכזבי, כשתגלי שהעטיפה היפה הזאת שלו, היא רק עטיפה.״ עניתי לה.
״טוב די, אל תדאגי לי אני יסתדר, אז מתי אמרת שהוא בא?״ אמרה.
״הוא בא בחמש״ עניתי לה כבר מיואשת כשהבנתי שהיא נעולה עליו, ובולדוזר לא יזיז אותה.
״יופי, אז אני באה בשש״ קבעה.
הגענו לבית שלי, אורין גרה שלושה בתים אחריי, נפרדנו בחיבוק.
נכנסתי לבית עייפה מהיום הארוך הזה, ומיואשת מהידיעה שהוא אפילו לא קרוב לסיומו. השעה הייתה כבר שתיים, הכנתי לי משהו קטן לאכול, וישבתי מול הטלויזיה.
פקחתי את עיני וראיתי על צג הפלאפון 16:20. ארבע ועשרים עכשיו, תכף הוא בא, ואני עוד עם תלבושת, אפילו לא התקלחתי. נכנסתי בזריזות להתקלח, לבשתי טייץ שחור, וחולצת טישרט שחורה. והנחתי מעט נישנושים ושתיה על שולחן הכתיבה שבחדרי. השעה הייתה חמש וחמישה, ושמעתי דפיקה בדלת.
״היי״ אמרתי כשפתחתי את הדלת וראיתי את דניאל.
״היי״ הוא ענה נבוך מעט.
״נעלה לחדר, ונתחיל לעבוד?״ הצעתי.
דניאל הינהן ועלה אחרי.
״את גרה לבד?״ דניאל שאל בעודו בוחן את הבית, ומבין שכרגע אנחנו לבד.
״לא, ההורים שלי עובדים עד מאוחר היום.״ עניתי לו.
עלינו לחדר, והתחלנו לחשוב על מה נעשה את הפעילות, בהתחלה חשבנו באופן אוטומטי, לדבר על ציורים ואמנות בכלל. אבל לחשוף ככה את עצמנו בעני כולם, לא בא בחשבון. אחרי התלבטות ארוכה נזכרתי בשיחה שהייתה לי עם אורין, ושהיא תכף צריכה להגיע.
״סרטים״ אמרתי. ״וואו איך לא חשבנו על זה קודם״ נראה להם קטעים מכל מיני סרטים, שישאבו רעיונות ויכתבו תסריט חדש.״ דניאל אמר בהתלהבות.
בחרנו קטעים מסרטים, שאותם נראה לכיתה בפעילות.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך