האם ריקוד הוא מהות החיים בשבילי? פרק 5 חלק א'

היי לכולם!!!
למרות שלא העלתי המשכתי להגיב ואשמח אם תגיבו לסיפור שלי (זה מעודד להמשיך)
הנה פרק (למרות שאני חושבת שהוא מעפן העליתי אותו כמו שהוא….)

נ.ב- יש לי סוד…..
תקראו את רציתי להוסיף קודם……

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
פרק 5 חלק א'
בבוקר כשקמתי ראיתי את דילן שוכב על המיטה של לילי וקורא את אחד מהספרים הרבים שלי.
קמתי והתמתחתי בעודי שואלת "מה אתה עושה פה? ומה השעה?"הוא פיהק שעמום וענה "כבר 9:15 ,את תמיד ישנה כל כך הרבה?" קפצתי מהמיטה והתארגנתי בזריזות.
כשסירקתי את שערי בכוח כדי שהקשרים יצאו מהר יותר דילן תפס את המסרק, לקח אותו מידי וסירק אותי, חייכתי והוא ואמר "עוד מעט יהיה אודישן את מתרגשת?" אמרתי לו אני רעבה".
הוא צחק והושיט לי צלחת שהייתה על הספרייה, היה בה חביתה וסלט, "לא ידעתי מה את אוהבת עכשיו, אז הבאתי לך מה שאת אהבת פעם".
הודיתי לו, התיישבתי לאכול, כשסיימתי אמרתי "לא השתנית ואני עדיין אוהבת את זה".
סיימתי לאכול והתעטשתי מלמלתי "ג'ק וניק זוג סתומים?", דילן צחק ולא אמר דבר, אספתי את שערי לקוקו גבוה שלא יפריע לי לרקוד.
כשהתכוונתי לומר שאפשר ללכת אז דילן אמר "השגנו ללילי אישור יציאה מהשיעור הקרוב כדי שהיא תראה אותך נבחנת ותעודד אותך".
לפני שהספקתי להגיב, לילי נכנסה לחדר היא קפצה עליי בשמחה בעודה צועקת "אין שיעור, אין שיעור" צחקתי והחלטתי לצעוק איתה.
דילן ניסה להשתיק אותנו כי כולם למדו ועשינו רעש אבל לשווא, מכיוון שאני הייתי עם הגב אליו הוא תפס את בטני וחסם את פי ומשך אותי החורה.
התפתלתי והוא צחק ולחש לי "אני עדיין יותר חזק" חשבתי בשעשוע באמת?!, התפתלתי שוב ודחקתי מרפק לבטנו, לא רציתי להכאיב לו יותר מדי. השתחררתי מאחיזתו ואפילו לא התנשמתי בכבדות.
דילן נשם עמוק כדי להסדיר את נשימתו ואמר לי "יפה! עכשיו את טובה ממני בכול".
אני ולילי צחקנו, שאלתי לאחר שגווע הצחוק "מתי צריך ללכת?" הוא הביט בשעון הורוד שעל הקיר ואמר "עכשיו" יצאנו והלכנו לסטודיו.
שם עמד אדם מבוגר, פחות או יותר בן 35.
לא שמתי לב שנעמדתי בכניסה לסטודיו, דילן ולילי שאלו "מה קרה, אליס?" ניערתי את ראשי ועניתי "שום דבר".
האיש הסתובב והביט בי במבט קפוא, במבט מוכר.