האם זאת את?- פרק 2

פרק 2 – ייעוד? בעיה שאי אפשר להתנגד לה
שנתיים לפני…
אביב 2014
נסעתי על הקטנוע שלי מביא דברים למסעדה של מיס גונג.
מיס גונג היא סבתא שלי והיא ואני מנהלים מסעדה שבה מוכרים עוגות אורז. אולי זה נשמע טיפשי אבל אמיתי והכי טעים שיש!
אה שכחתי להציג את עצמי! קוראים לי שיין הו יין אבל החברים שלי קוראים לי הו יינא וכמו שבטח גיליתם אני קוריאני שגר בקוראיה.
הבית שלי (ושל מיס גונג) הוא מעל המסעדה ככה שנוכל פשוט וקל להגיע למסעדה.
אז כמו שאמרתי נסעתי לי לתומי על הכביש כשפתאום ילד בגילי עובר עם אוזניות ולא שם לב לכביש ופתאום….
מנקודת מבט של _____:
ישבתי על הגג עם הספר השחור שלי כשאני רואה ילד על קטנוע עוד שניה מתנגש בילד עם אוזניות. אני חייבת לעשות משהו…
עצרתי את הזמן ובמהירות מהגג למעבר חצייה עברתי והזזתי את הילד עם אוזניות למדרכה.
איזה יופי שיש לי כוחות.
מי אני אתם שואלים? את זה תגלו בהמשך ;)
עצרתי את עצירת הזמן ויחד עם זה נעלמתי במהירות לפני שיגלו אותי למרות שהם לא יכולים לראות אותי…
מנקודת המבט של הוו יינא:
ופתאום הקטנוע התהפך ואני יחד איתו למזלי לא קרה לי כלום אבל כל הבצלים נפלו….
ואז בצל אחד התגלגל ישר ליד רגליו של הילד כששמתי לב לזה קמתי וסימנתי לו עם היד להביא לי את הבצל והוא? הוא רק הוריד את האוזניות הסתכל על בצל ואז עליי ולפני ששמתי לב הוא הרים את רגלו ומעך את הבצל הסתכל עליי במבט אדיש החזיר את האוזניות לאוזניו והמשיך בדרכו. לקחתי בצל ובאתי לזרוק אותו עליו אבל לא רציתי לגרום לבעיות לסבתא וגם זה סתם בזבוז בצל לא?
הרמתי את כל הבצלים הרמתי את הקטנוע שלמזלי לא קרה לו כלום שמתי אותם על הבג'ז והמשכתי לנסוע בתקווה שאני לא אראה שוב את הילד הדפוק הזה…