"אל תתני לו שוב לפגוע אל תניחי לו לפצוע צאי לדרך חדשה" פרק 1

~נקודת מבט אלינור~
״קומי כבר שמנה!!!״ מאור צעק לי בחדר
״אאוץ׳ הרסת לי את האוזניים״ עניתי
״קדימה קומי את צריכה להתרגל לקום מוקדם עוד כמה ימים בית ספר״ אוף החופש הזה עבר לי מהר מידי
״טוב אני קמה״ אמרתי
קמתי, צחצחתי שיניים, שטפתי פנים, שמתי סתם בגדים אני בבית למי איכפת? וירדתי לאכול ארוחת בוקר.
״נו איפה השוקו הזה?״ מילמלתי לעצמי
״אין שוקו״ מאור אמר לי, הוא היה בסלון.
אוף מה אין שוקו? אין דבר כזה בוקר בלי שוקו.
עליתי מהר לחדר, (החדרים שלי של מאור ושל ההורים שלי בקומה למעלה ובכל חדר יש מקלחת) החלפתי לשורט ג׳ינס בהיר ולא קצר מידי, גופיה שחורה רגילה הוואינס שחורות, ולקחתי את האיפון.
ירדתי למטה ואמרתי למאור שהיה שקועה בטלוויזיה ״מאורוש אני יוצאת לקנות שוקו״
״טוב אל תחזרי מאוחר, את צריכה כסף?״ שאל
״לא, ביוש״
״ביי״ ענה, ויצאתי.
הלכתי למכולת שהיא שתי דקות מהבית שלי, בדרך דיברתי בווצאפ עם שיר.
אני: ״בוקר טוב פרה״
אחותי התאומה: ״בוקר טוב טיפשה״
אני: ״רוצה לבוא אליי היום? עוד כמה ימים נגמר החופש.. ״
אחותי התאומה: ״אוף למה הזכרת את זה.. ואולי תבואי אליי? אח שלי אתמול חזר מחו"ל״
אני: ״על כל העניין של האח שלא סיפרת לי עליו אני אדבר אתך כשאני יהיה אצלך אבל עומדת להיגמר לי הסוללה ביושש״ באתי לשלוח לה את ההודעה אבל אז..
בוםםם!!!
מישהו נתקע בי ונפלתי על הרצפה והאיפון שלי עף לצד השני, וואי אני יהרוג אותו!!!
״תסתכל לאן אתה הולך מפגר!!!״ צעקתי עליו
״אולי במקום להיות כל הזמן באיפון תסתכלי את לאן את הולכת״ אמר והדגיש את האת.
״דביל״ אמרתי בשקט קמתי לקחתי את האיפון המרוסק והלכתי.
״שמעתי את זה״ הוא צעק לי.
״התכוונתי שתשמע״ צעקתי לו בחזרה.
הגעתי למכולת קניתי לי שוקו וחזרתי הביתה.
~נקודת מבט אלירן~
אתמול חזרתי לישראל, אין על ישראל, הכי יפה בעולם וכמה התגעגעתי לכולם פה, לאחותי, להורים, לחברים וגם ל..
בוםםם!!!!
נתקעתי בילדה והיא נפלה על הרצפה ועוד לפני שבכלל הספקתי להגיד משהו היא צעקה עליי
"תסתכל לאן אתה הולך מפגר!!!" מה-נראה-לה? אף אחד לא קורא לאלירן אדרי מפגר!
"אולי במקום להיות כל הזמן באיפון תסתכלי את לאן את הולכת״ אמרתי והדגשתי את האת
"דביל" היא אמרה בשקט אבל עדיין שמעתי אותה
"שמעתי את זה" צעקתי לה כשהיא הלכה ורק אז הבנתי עד כמה היא יפה היא גבוה, עם שיער מושלם שנראה כל כך טבעי שחושבים שהיא פשוט לא הייתה צריכה להזיז אצבע כדי לסדר אותו ככה, רזה, ומלאה במקומות הנכונים.
"התכוונתי שתשמע" היא צעקה והעירה אותי ממחשבותיי.
"אני עוד יפגוש אותך" לחשתי לעצמי וחזרתי הביתה.
~נקודת מבט אלינור~
״מה זה?!״ צעק לי מאור מה יש לו?
״שוקו?״ שאלתי.
״לא זה מה שיש לך על היד״ מה יש לי על היד? הסתכלתי על היד שלי והיה עליה סימן כחול גדול, אפילו לא שמתי לב לזה.
״ולמה האיפון שלך מרוסק??״ הוסיף בכעס.
״נפלתי בדרך למכולת בכלל לא שמתי לב ליד״ אמרתי, לא שיקרתי לו באמת נפלתי, רק לא אמרתי לו ממה נפלתי.. ידעתי שהוא יתעצבן אם הוא ידע שמישהו גרם לזה
״נפלת סתם ככה?״ שאל אוף הוא איך הוא תמיד יודע שאני משקרת?
״כן״ שיקרתי שוב..
״אלינור..״ אמר בחוסר סבלנות .
״מה?״ שאלתי ברוגע.
״אני יודע שלא סתם נפלת אז תפסיקי לשקר לי״ איזה עצבני.
״טוב תרגע מישהו נתקע בי בדרך לפה ונפלתי״ אמרתי.
״מה? מי?״ שאל.
״לא יודעת, הוא נראה לי חדש פה״ עניתי.
״טוב אבל אם את רואה אותו בפעם הבאה תקראי לי אני יטפל בו״ אמר .
״טוב״ עניתי.
אכלתי ארוחת בוקר ושתיתי שוקו, יאמיי אני חולה על שוקו אין בוקר בלי שוקו.
ואז קיבלתי הודעה
אחותי התאומה:"שחכת אותי?"
אני:"אופסי.. אני יסיים לאכול ואני יבוא"
אחותי התאומה:"פעם אחרונה שאת שוכחת אותי"
אני:"חחחח בסדר ביי"
אחותי התאומה:"ביי"
שמתי את הכלים בכיור, ואמרתי למאור
״אני הולכת לשיר״
״ביי ואל תחזרי מאוחר אוהב אותך״ אמר לי.
״אוהבת אותך ביי״ אמרתי ויצאתי.
תוך דקה הגעתי לשיר, היא גרה ברחוב שלי דפקתי בדלת ו.. מה לעזאזל הוא עושה פה?!