האם הוא אוהב או מחבב?-פרק 10!!!
התעוררתי משינה, השעה הייתה שתיים עשרה בלילה…,
הבנתי שמה שקרה ביני לבין גל, היה חלום.., עצמתי את עיניי, וניסיתי להירדם…
"ניצני.., ניצן.., קומי…" שמעתי את אימי אומרת, אמא שלי העירה אותי משינה, השעה הייתה רבע לשבע…,
צחצחתי שיניים, התלבשתי, הסתרקתי, שתיתי ולקחתי את התיק…, היתכוונתי לצאת החוצה אבל לפתע אמא שלי אמרה "ניצן.., יום טוב…, ואל תדאגי בקשר לגל…, הוא יהייה בסדר…", "טוב.., תודה אמא.. בי" אמרתי לה ויצאתי.., שמעתי באוזניות שירים מנייד שלי, עד שלפתע הרגשתי יד שנותנת לי מבות חלות על הכתף.., "מי זה?" שאלתי בעודי מסתובבת, "נועה!!!, אני אהרוג אותך!!" צעקתי לה כשראיתי שהיא זאת שנתנה לי מכות בכתף, "חח…," התחילה נועה לצחוק, "טוב יאללה בואי לבית ספר.., שלא נאחר.." אמתי לה..,
הגענו לבית ספר.., עלינו לכיתה, והיתארגנו לשיעור הראשון, שיעור חשבון איך אני שונאת את השיעור הזה!!!, "בוקר טוב תלמידים", אמר לנו המורה כשניכנס לכיתה, בינתיים אנחנו <התלמידים> עמדנו כדי לכבד אותו (אתם מכירים את זה..), "בוקר טוב המורה" ענינו פה אחד, "שבו נא" אמר…, הוא התחיל לדבר על כל מיני מושגים שיופיעו לנו במיבחן, אבל אני לא ממש הקשבתי לו…, הראש שלי והלב שלי היו עם גל…, כל הזמן חשבתי עליו.., מקווה שמה שהיה בחלום שלי, יקרה גם במציאות.., "סליה גברת ניצן!!" צעק המורה לעברי, ניערתי את ראשי ואמרתי" אה, כן?" "אנו מפריעים לך?" שאל המורה בציניות "לא.." אמרתי בשקט ובמבוכה…, הייתי צריכה להקשיב לבלבולי שכל שלו שיעור שלם…,
כשהגעתי הביתה אחרי הלימודים, אמא שלי היסתכלה עלי.., עם מבט מוזר.., מבט שלא ראיתי מעולם,
'יכול להיות שהיא יודעת מה קרה בבית ספר?', 'אולי היא ממש כועסת עלי?', התחילו להיתרוצץ מחשבות כאלו בראשי.., "ניצן.., שבי בבקשה, אני רוצה לדבר איתך" אמרה לי לפתע אימי "טוב.." אמרתי וזרקתי את התיק שלי ליד המדרגות…, היתיישבתי על הספה, "על מה רצית לדבר איתי?" שאלתי את אמי, "אדון גימורד התקשר אלי לפני איזה שעתיים, וסיפר לי מה קרה בשיעור.." היא אמרה לי.., 'שיט! הלך עלי!!!' אמרתי לי בראש, אף פעם זה לא קרה לי…, לא היתחצפתי למורה, לא עשיתי שיערותי בית, לא איחרתי, תמיד התרכזתי בשיעורים… "אוקי.." אמרתי לה בשקט והישפלתי את מבטי, "ניצן, זה ביגלל גל?" היא שאלה אותי, "אממ.., יכול להיות.." אמרתי לה בשקט.., "תיראי ניצן.., אני לא אתן לך ביגלל הילד הזה להיכשל בלימודים.., השנים האחרונות של הלימודים, הן הכי חשובות…, אני לא אוסרת עלייך להיפגש איתו, אבל אם זה יימשך ככה, כניראה זה מה שאני אעשה.." היא אמרה לי.. אמרתי לה "מה? אבל-" "אין שום אבל!"
אמא שלי קתעה אותי באמצע המשפט, "עכשיו לכי לאכול ומיד אחר כך, תעשי שיעורים!" היא אמרה לי קצת בכעס, גם אני די כעסתי, לקחתי את התיק שלי "אני לא רעבה" אמרתי לה ועליתי בעצבים לחדרי.., עשיתי שיעורים, והייתי במחשב.., לפתע נישמעה דפיקה בדלת, "מי זה?" שאלתי, "זאת אני" שמעתי את אימי אומרת.., פתחתי לנ את הדלת כאשור רק ראשי בחוץ, "מה?" שאלתי אותה, "תיראי ניצן אני מבינה שאאת כועסת אבל-" אמא שלי אמרה אבל קתעתי אותה "אין שום אבל.." , "טוב.., אז תאכלי משהו בלי אבל.." היא אמרה לי והגישה לי מגש של פיצה.., לקחתי את המגש ואימי שלאה אותי, "אפשר להיצתרף?" אוי נו!!, ידעתי!!, היא עושה את הטריקים האלה רק כדי לדבר איתי ולנסות עוד לחנך אותי!!!,
"טוב.., 'כנסי.." אמרתי לה ופתחתי את הדלת עד הסוף…
תגובות (1)
חחחח , תשמכיייי *~*