האם את כועסת עליי?-פרק 3

שבועיים עברו מאז השיחה שלי עם וויל,קיוויתי שהכנסתי לו קצת שכל אבל כנראה שלא.
היום הוא נפרד מכריסטינה בטענה שהוא לא אוהב אותה יותר ושזה לא יילך להם להיות ביחד.
כריסטינה כמובן מאשימה רק אותי ותוקעת בי כל היום מבטים.
אבל זה לא אכפת לי את יודעים למה?.
כי בשבועיים האלה חזרו לי כמה זכרונות,מהחיים שלי.
חזרתי לחדר שלי לאחר ארוחת הבוקר וכשבאתי לסגור את הדלת,רגל עצרה אותי,ופתחה את הדלת בחבטה.
"כריסטינה?"שאלתי אותה בפליאה,היא עמדה מולי האיפור מרוח על פנייה מדמעות,וכעס ברור נראה על פניה.
"זה בגללך"אמרה:"בגללך הוא נפרד ממני,אומנם לא דיברתי איתך כל הזמן הזה אבל חשבתי שיש בך קצת מוסריות ושלא תתעסקי עם גברים תפוסים,כנראה שטעיתי."היא הסתובבה במעגלים כח הזמן הזה.
"כריסטינה את טועה"אמרתי לה בפשטות.
"איך אני טועה?"שאלה ולא נתנה לי לענות וישר המשיכה לדבר.
"איך אני טועה עם מהרגע.ממש מהשנייה הראשונה שכף רגלך נחתה פה היחסים ביני לבין וויל רק התדרדרו,והיום הוא נפרד ממני,את עדיין חושבת שאני טועה?"
"כן עניתי בפשטות,היא פצתה את פיה כדאי לדבר ואני המשכתי את משפטי במהירות:"את טועה בגלל שאני אמרתי לוויל שהוא צריך להישאר איתך שאני והוא כבר לא נהיה שהוא זקוק למי שאני הייתי פעם לזאת שהכירה אותו עוד מילדותה ולא לי,שאני חושבת שהוא זר בעיניי לגמריי."הסברתי לה.
"הוא עדיין אוהב אותך"אמרה:"וזה לא משנה את העובדה שהוא נפרד ממני היום."
"אני לא אחראית למעשים שלו כריס,ואני ממש מצטערת בשבילך"אמרתי והתבוננתי בפני כמה דקות לפתע זיכרון עלה לראשי.
++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
"תגידי שלום ג'ניפר,תגידי שלום למקום הזה כי את לא תוכלי לראות אותו שוב, את לא תזכרי אותו"
"מה?"אמרתי:"את מטורפת"הוספתי בהחלטיות.
היא חייכה חיוך מריר והסתכלה עליי בעייניה החומות הגדולות.
"את רואה את זה?"שאלה והרימה בקבוקון קטן שבתוכו נוזל כחול.
הנהנתי מעט לא מבינה למה היא חותרת.
"מזרק אחד מהדבר הזה ואת לא זוכרת אף אחד מפה, אפילו לא את עצמך."אמרה.
היא הסתכלה עליי ועיניה היו כל כך בטוחות בעצמה שהייתי בטוחה שהיא לא משקרת,שהיא לא עובדת עליי
"כריסטינה,כריס למה שתעשי את זה אנחנו החברות הכי טובות."אמרתי בפחד מנסה לגרום לה לשנות את דעתה.
"נכון ובתור חברתי הטובה את צריכה לפנות את המקום שלך בשבילי."אמרה
ידיי היו קשורות ולא יכולתי לעשות כלום,והיא גיכחה ברשעות לנוכח עובדה זאת והתחילה לרכז את הנוזל בתוך המזרק,כשהיא סיימה היא התקרבה אליי באטיות.
"מה את רוצה ממני?"שאלתי אותה מקווה למצוא את מה שהיא רוצה בתקווה שתעזוב אותי.
"זה פשוט מאוד,אני רוצה את החיים שלך,אני רוצה את החבר שלך,אני רוצה להיות ממש כמוך מלאת שמחה כל היום מבלי המחשבה על זה שחברה שלי נמצאת עם האדם שאני מאוהבת בו."
היא התקדמה אליי עוד.
ניסיתי לצעוק אך זה היה מאוחר מדיי ואני הרגשתי דקירה חלשה בעורי,הדבר האחרון שראיתי זה את החיוך המנצח שלה.
+++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
"זאת את זה הכול בגללך"אמרתי ודמעות החלו להתרכז בעיניי.
"זאת אני"הנהנה לאיטה בחיוך גדול ואז הוציא מחגורתה אקדח ושיחררה את הנצרה,קול ירייה נשמע………………..