'האם את האחת שתחיה איתי לעד?' פרק 44

נקודת מבט נתי-
"אחי בתכלס למה אתה רוצה להיפרד ממנה?" שאל אותי אלירן.
"תראה אחי אני בצבא עכשיו, אני לא נמצא לידה, אני אומר בדוגרי אני מפחד עליה כל העולם פשע הזה שרודף אחריה, אני לא רוצה להשאיר אותה לבד בתוך כל זה במיוחד שהיא לא קשורה לכל זה בכלל אז אני מעדיף להיפרד ממנה שלא יחפשו אותה" אמרתי לו, אני מפחד עליה יותר מאשר מעל עצמי אני ימות אם יקרה לה משו וזה יהיה בגללי
"תקשיב גבר קודם אל תשכח שיש אותי את מאור את רועי ואת דור ככה שמי שישמור עליה לא חסר וגם בלי קשר לאם תיפרד ממנה תחשוב עלזה, גם אם תיפרד ממנה זה לא ייתן לך כלום כל הפושעים האלה אנאערף איך לקרוא להם ימשיכו לחפש אותה כי הם יודעים טוב מאוד שהיא חשובה לך אז אם אתה ניפרד ממנה גם לא יצא לך מזה כלום וגם היא תיפגע" אמר לי, הוא צודק במה שהוא אומר אנלא יכול להגיד שלא.

נקודת מבט אלירן-
ניסיתי להוריד מנתי את הרעיון של להיפרד ממנה זה גם ככה לא ייתן להם כלום וגם זאת אחותי והיא חשובה לי יותר מעצמי אני לא אתן שהיא תיפגע שוב מאיזה בןזונה שקורא לעצמו חבר.

נקודת מבט אלינור-
"טוב מחכים לי עפתי" אמרתי ויצאתי מהבית.
התחלתי להתקדם לכיוון הפארק, אני מודה מתתי מפחד ללכת לשם לבד עם כל המסוממים האלה שמסתובבים פה בשעות האלה.
"הופהה מיזאתת" שמעתי קול מוכר מאחוריי, הסתובבתי.
"מיתייי" (מי שלא זוכרת הידיד הכי טוב שלה).
"עלאק מיתי מיתי לא רואים אותך לא מדברת כלוםם" אמר
"וואי מצטערת אתה לא מבין מה עבר עליי בזמן האחרון" אמרתי
"כמה התגעגעתי אלייך" חיבק אותי
"גם אני התגעגעתי אלייך" חיבקתי אותו בחזרה
"היית חסרה לי דווקא שהייתי צריך אותך לא היית פה" אמר
"אני כלכך מצטערת" החזרתי
"את בדרך לפארק?" שאל שהתנתקנו
"כן" אמרתי לו
"אחים שלך נתנו לך לצאת ככה מהבית?" שאל בשוק מצביע על בגדיי "לבד?" המשיך
"חחח כן דיברתי איתם על זה שישחררו קצת, זה עזר" חייכתי.
אחרי כמה דקות של הליכה ודיבורים הגענו לפארק.
"אליי יפה אחתת"
"אלינור דוגמנית שלי התגעגעתי"
"יכוסיתת כמה זמן עברר"
"הנה הנסיכהה הגיעה לפארק" שמעתי כל מיני כאלה ושריקות, מזמן לא הייתי פה ושמחתי לדעת שאוהבים אותי פה, אני צריכה לבוא יותר.
"את חייבת לבוא יותר" לחש לי עמית, הסתכלתי עליו וחייכתי.
אני ועמית נכנסנו למרכז הפארק שם הדרך כלל יושבים החברה שלנו.
"חיים שלייי" צעקה לי מאי שבאתי
"יפתיי" החזרתי לה ונישקתי אותה בלחי
"אהובתייי" צעקה לי גם תהל
"נסיכה שליי" צעקתי גם ונישקתי אותה.
התיישבתי בינה לבין שון ידיד שלי, עמית הלך לשבת עם חברים אחרים שלו.
"על מה כל האושר?" שאלתי שראיתי את החיוך שלה.
"אני לא יודעת אם את תהיי כלכך מאושרת מזה אבל גיא סיים צבא והוא חוזר לפה" חייכה בעצב.
לא רציתי להראות לה שזה מפריע לי, היא לא מבינה שמה שאח שלה עשה לא ישפיע באיזה שהיא דרך על החברות שלנו אז פשוט חייכתי, הראתי לה שהכל בסדר.
"אני בטוחה שזה לא רק זה" חייכתי וצחקתי
"אני ועידן ביחד יותר מתמיד" חייכה, היא הייתה מאושרת.
"שמחה בשבילך יפתי" אמרתי לה
"ומתי אני יראה את גיסי?" שאלתי אותה.
"הוא בדיוק אמור לבוא" אמרה, שמענו חריקה של אופנוע מהכניסה לפארק, הרמתי את הראש מהפלאפון שהייתי בו לשנייה ותהל כבר לא הייתה לידי היא הייתה בדרך לכניסה לפארק ניראת קורנת מאושר, ראיתי איך הוא מוריד את הקסדה המהירות תופס במותניה ודופק לה נשיקהה.
כלכך רציתי עכשיו את נתי לידי.
אחרי כמה שעות שישבנו בפארק עם כולם החלטתי שאני הולכת הביתה, כבר מאוחר ונהיה לי קר.
אמרתי שלום לכל החברה שלי והלכתי לאיפה שעמית ישב.
"אה חייםשלי קרה משו?" הוא כיבה את הסיגריה שלו וקם לקראתי
"לא קרה כלום, רק באתי להגיד לך ביי אני זזה הביתה" אמרתי לו
"אז אני בא איתך"
"לא מיתי תישאר פה עוד אל תחזור בגללי" השבתי
"שום דבר את לא חוזרת לבד הביתה" אמר לי "ביי חברה" צעק לאלה שישב איתם ומשך בידי לכיוון היציאה מהפארק, בדרך ליציאה ראינו את רועי ודור יושבים באחד הספסלים.
"חכה דקה מיתי" אמרתי לו וניגשתי אליהם.
"רועי דור אני חוזרת הביתה אתם באים?" שאלתי
"לא אנחנו נישאר עוד קצת" אמר לי דור
"ישלך איך לחזור" הקים רועי את ההיא שישבה עליו, הוא יודע שאני שונאת את זה.
"כן עמית מחזיר אותי, אל תחזרו מאוחר זזתי" אמרתי להם והלכתי.
"קיצר יפהשלי ישלנו הרבה מה להשלים" אמר לי עמית שהיינו מול הבית שלי
"כן מיתי אני שיא המצטערת שזה יצא ככה" אמרתי
"בקטנה חייםשלי יאללה לכי לישון כבר 1 וחצי ויש מחר ביצפר" נשק בראשי
"לילה טוב עמיתי" אמרתי לו, יכלתי לראות שהוא מחכה לראות עד שאני נכנסת לבית.
עליתי מהר לחדרי, הורדתי את כל האיפור, ציחצחתי שיניים, החלפתי בגדים ונכנסתי למיטה, לפני שנרדמתי היה לי חשוב להתקשר לנתי קודם לשאול אותו אם הכל בסדר והכל.
"יפהשלייייי" צעק לטלפון שענה לי.
"חייםשלי איך שם? הכל טוב? אתה מסתדר? נוח לך? אתה צריך משו?" הפצצתי אותו בשאלות.
"תירגעי אוצר שלי הכל טוב פה, אני מסתדר בינתיים" אמר לי
"נתי אחיי" שמעתי מישהו צועק לו
"חכי מאמי" אמר לי
"אה גברר" צעק לו
"עם מי אתה מדבר?" שאל אותו החבר שלו
"אישתי המושלמתת" החזיר לו
"אין אין אני שרופהה" צעקתי לפלאפון
"אני אוהב אותך קטנה שלי מצטער על אתמול" אמר, יכלתי לשמוע את החרטה שבקולו.
"זה בסדר מאמי, גם אני אוהבת אותך" החזרתי
"מאוהב בך מאוהבב"
"תגיד נתי, שמעתי מאלירן שרצית לדבר איתי קרה משו?" שאלתי, לא רציתי לשמוע מה הוא רוצה להגיד ידעתי שזה לא משהו טוב.
"כן יפה שלי תקשיבי, אני לא יכול להגיד לך מה לעשות אבל אני מבקש ממך באמת לא לדבר איתו את לא יכולה להיות בקשר עם שני אויבים תביני זה לא הולך ככה" אמר בקול הגברי הזה שלו.
"אני לא ידבר איתו יותר אל תדאג" אמרתי
"מבטיחה?"
"מבטיחה"
"אני אוהב אותךךךךך" צעק לי
"אני אוהבת אותך נסיך שלי"
"יאללה מאמי שלי מאוחר ויש לך לימודי מחר אני לא רוצה לשמוע שעשית בעיות נראה אותך עוד חודש יפהשלי" איך שהוא אמר חודש התבאסתי כלכך רציתי לראות אותו עוד פעם אחת לפחות.
"לילה טוב חייל שלי" חייכתי לפלאפון.
"לילה טוב מלאך שלי, שומר עלייך מרחוק" אמר ונגמרה השיחה.
הלכתי לישון עם חיוך ענק על הפנים, שמחתי שהתקשרתי אליו, אני כלכך אוהבת אותו…