'האם את האחת שתחיה איתי לעד?' פרק 43

"נראלך שהיית מפספסת אותי? נראלך שהייתי הולך לחודש בלי לבוא להגיד לך שלום?" "אני מצטערת על אתמול" הורדתי את ראשי"הייי תרימי ראש זה בסדר" תפס בסנטרי מרים את ראשי ומנשק אותי נשיקה עמוקה ומלאת תשוקה.
"באלך לא לבלוע אותה?!" איתי צץ משום מקום
"למה מי אתה שתגיד לי לא להתנשק עם חהרה שלי?"
"איתי בכבודו ובעצמו נעים מאוד" הושיט את ידו ללחוץ לנתי את היד (ציניות כמובן).
"תגיד" התחלתי
"אה כפרה"
"ככה נולדת או שאתה סתם עושה את עצמך?"
"תגידי לי מתי לצחוק"
"רגע"
"שנייה"
"עכשיו" אמרתי
"ח"
"סליחה מאמי ניסיתי בשבילך לצחוק שלא תעלבי" לא הוא פשוט בשיא שלו היום.
"נראה כאילו אני מפריע
ללכת?" התערב נתי
"כן"
"לא"ענינו באותו הזמן
"בוא נתי הולכים" משכתי אותו ביד לכיוון כולם.
הרגשתי שאיתי תפס לי ביד ומשך אותי חזרה אחורה "מה עכשיו?" שאלתי בייאוש, אני צא מפחדת ממנו.
"את לא תלכי עד שאני יגיד" איים
"קוקסי אני פה אתה יודע" קפץ נתי
"לא אכפת לי מהחבר ההומו שלך אני ואת עוד נדבר אם תרצי ואם לא" קבע והלך
היה לי דחף לא מוסבר לנשק את נתי, התקרבתי אליו והוא התרחק.
"מה ישלך?"
"כלום עזבי אותי אני הולך" אמר ביובש והסתובב לאופנוע שלו
"נתי עצור שנייה" תפסתי בידו
"מה אתה כועס אתה היית פה ויודע מה קרה בדיוק" הוספתי
"שחררי ממני לכי לקוקסי שלך" דפק בי מבט מזלזל עלה עח האופנוע שם גז וטס מהמקום.
באמת שלא היה לי מושג מה עובר עליו הרי הוא יודע שזה איתי שסובב אותי הוא היה שם ראבקקק על מה הוא כועס?!
"מה קרה?" שאלה תהל שראתה שחזרתי מבואסת.
"אני לא יודעת מה ישלו ממני"
"שפכי" אמרה מאי

"באלי לצאת היוםם" צעקתי, אני בבית שלי עם צהל ומאי
" תאמת גםלי אבל לא נראלי שיש משו מעניין היום" אמרה מאי
"אפשר סתם ללכת לשבת בפארק כולם שם וגם מזמן לא הלכנו" הציעה תהל
"סגור" אמרנו אני ומאי ביחד וצחקנו
תהל הסתכלה על הפלאפון שלה
"שיטט אני חייבת לעוף אני ידבר איתכן בי יפות שלי" אמרה פתאום, נתנה לכל אחת נשיקה בלחי ויצאה מהבית.
אני ומאי ישבנו עוד כזה והיא גם הייתה צריכה ללכת הסתכלתי בשעון יש עוד 5 שעות עד ליציאה להוריד שעתיים על להתארגן ישלי שלוש שעות מלאות בשיעמום אז החלטתי לעלות לישון קצת שמתי לי שעון מעורר לשבע כי בתשע קבענו שם ועליתי לישון.

אחרי שלוש שעות של שינה טובה קמתי
ישר למקלחת, מקלחת זריזה חצי שעה ולהתארגן, מחליק עם טיפה תילתול בקצוות ולבחור בגדים החלק הקשה.
אחרי הרבה התלבטויות החלטתי ללכת על שורט גינס קרעים בהיר אבל חר גזה קצר כי באלי להישאר בחיים בזבמן הקרוב
חולצת בטן אפורה עם LOVE עליה בלבן משו יפה ועקבים אפורים התאפרתי תיק קטן גם אפור כסף למקרה ונחליט שעושים משו פלאפון מתפח לבית את האודם וירדתי למטה.
"ביי יצאתי" צעקתי ובאתי לצאת
"חכי דקה" שמעתי את אלירן
"אם אתה בא לראןת מה אני לובשת וותר כי אני לר מחליפה" אמרץי מהר
"תירגעי קשור לנתי" אמר
"קרה משו?" ישר נילחצתי
"הוא שלח לי הודעה הוא רוצה לדבר איתך" אמר
"בקשר למה" ניסיתי לזרז אותו
"לאדע הוא לא אומר" אמר

נקודת מבט אלירן-
"ביי יצאתי" שמעתי את אלינור צועקת מלמטה
"אם אתה בא לראןת מה אני לובשת וותר כי אני לר מחליפה" אמרה לי במהירות
"תירגעי קשור לנתי" הרגעתי אןתה . בערך לפחות.
"קרה משו?" שאלה אותי, יכלתי לראות על הפנים שלה שהיא דואגת לו למרות הכל.
"הוא שלח לי הודעה הוא רוצה לדבר איתך" אצרתי לה
"בקשר למה"
לאדע הוא לא אומר" ניסיתי כמה שיותר לקצר במילים, ידעתי בדיוק מה הוא רוצה ולהגיד שאהבתע אתזה אני לא יכול לא יכול לעשות אתזה כי זה יםגע בה כלכך…
"טובב מחכים לי עפתי" אמרה ויצאה מהבית.

נקודת מבט אלינור-
"טובב מחכים לי עפתי" אמרתי ויצאתע מהבית אלירן התנהג מוזר. הייתי לי הרגשה כאילו עש משו שהוא לא רוצה לספר…