'האם את האחת שתחיה איתי לעד?' פרק 39
נקודת מבט איתי-
"תגיד מה אתה דפוק?! שעה היא איתך ואתה לא יודע לשמור עליהה?!" התעצבן עליי מאור שהם הגיעו.
אנחנו בבית חולים, אני ואחים שלה, הם העדיפו לא להתקשר להורים ואני? מחכה לרופא שיצא כבר.
"מה קרה לה בדיוק?" שאל אלירן לחוץ
"החלקנו ושנפרדנו לשנייה שמעתי יריה, היא הייתה מעולפת על הרצפה" הסברתי, משפיל את ראשי.
נכון שבהתחלה ניסיתי לעשות אתזה בגלל נתי, כדי לנקום בו דרכה אבל אני לא יפגע בה עכשיו.
אולי אני עדיין לא אוהב אותה, אני מרגיש אליה משהו ואני מצטער על מה שעשיתי…
"אתם לאלינור רוז?" שאל הרופא שיצא אחרי שעה וחצי של המתנה.
"כן מה איתה?" שאלתי במהירות
"מי אתה?" שאל בזילזול
"חבר שלה, איתי חרירי" אמרתי, סעמקק איתו.
"מותר לי למסור מידע רק למשפחה קרובה" אמר
"אני משפחה קרובה תתחיל לדבר, מה איתה?" אמרתי באיום
"לבינתיים היא יצאה מכלל סכנה, אתם יכולים להיכנס לראות אותה אבל בשקט ואחד אחד" אמר
ידעתי שאחים שלה ייכנסו קודם בכל זאת אחותם הקטנה.
"אחי כנס" זרק לעברי רועי, לא שאלתי יותר מדי, הוא אמר להכנס אני נכנס.
"יפה שליי" נישקתי בראשה והתיישבתי לידה
"איך את מרגישה?" שאלתי
"יותר טוב" אמרה בקול חלש וחייכה חיוך רחב.
"כפרהה אני על החיוךך הזהה"
"ששש יש פה עוד אנשים איתיי" גיחכה
"ו? לא אכפת לי" אמרתי לה
"אני אוהבת אותך" אמרה לי ונשקה בעדינות על שפתיי.
"אני אוהב אותך" הסתכלתי בעיניה, מעמיק את הנשיקה.
"אם אכפת לך לבלוע את אחותי אחרי שאני ידבר איתה אני מאוד יודה לך" אמר לי מאור בציניות.
לא יודע מה הסיפור שלו זה אבל הוא שונא אותי, בקטנהה.
"בכיף" אמרתי ופיניתי להם את המקום לידה
"אלי את רוצה משהו לאכול?" שאלתי אותה
"כן תביא לי משהו" אמרה
ירדתי למטה לקפיטריה המסריחה של הבית חולים. אחרי שניסיתי לחפש לה משהו שנראה טוב, לא הלך לי
נכנסתי לארומה.
"שלום, מה תרצה להזמין?" שאלה הקופאית, באמא שלי היא כוסית, אבל אלינור יותר.
"כריך עם גבינה וחביתה" אמרתי לה
"תעשי עוד אחד" הוספתי
"רעב?" חייכה
"אחד לחברה שלי" חייכתי חזרה
"אלינור אלרגית לגבינה" שמעתי קול מאחורי, נתנאל
"מה אתה עושה פה?" שאלתי
"באתי לראות מה שלום האקסית שלי" ענה בארסיות
היא לא רוצה לראות אותך" אמרתי
"ואתזה אתה קבעת" אמר
"בתור החבר שלה" התעצבנתי
"אז אני עולה לראות אותה בתור חבר של אח שלה אתה מרשה לי?" שאל בציניות והלך לכיוון המעלית
"כוסעמקקק" מלמלתי בעצבים
"אדוני הכריכים שלך מוכנים" אמרה
"תודה רבה" נתתי לה שטר "תשמרי את העודף" עליתי למעלה בלחץ, לא ידעתי אם היא באמת אוהבת אותי וזה לא שאני לא סומך עליה, סומך, אבל עליו לא. הגעתי לחדר שלה, כולם היו מחוץ לחדר, חוץ מנתנאל, פאקקק.
הצמדתי את האוזן לדלת.
"מה אתה רוצה ממני? לא הספיק לך? מה אתה עוד רוצה לעשות? כבר שברת לי תלב מה עוד?" שאלה
"תקשיבי לי שנייה, את מכירה את לירן?" שמעתי אותו שואל
"מה איתו?"
"הוא ירה בך" אמר,
נקודת מבט אלינור-
"הוא ירה בך" נתי אמר לי, עד הנשיקה הזאת, יותר נכון שהוא נישק אותי חשבתי עליו פחות ואחריה? לא מפסיקה לחשוב עליו ואני בטוחה שהרגשות שלי אליו ממש לא נעלמו.
"מאיפה אתה יודע? מאיפה אני אמורה לדעת שאתה לא אומר סתם כדי שאנ ייפרד מאיתי?" שאלתי
"תסתכלי עליי" תפס בפניי "אם את שמחה אני שמח את עצובה אני עצוב, אנ ייודע שאת מאושרת עכשיו רק בגלל זה גם אני מאושר כי אני יודע שטוב לך" אמר, הסתכלתי עליו ושתקתי לא היה לי מה להגיד.
"אני לא אומר סתם יש לי קלטת של היום" אמר
"תכניס" אמרתי וסימנתי על הטלויזיה שהכניסו לי לחדר.
אני לא מאמינהה, לא רק שזה לירן שירה בי ראיתי שאחר כך איתי מסמן לו סוג של כל הכבוד כזה עם היד
WTF?! מה נסגר איתך?! אתה לא אמור לאהוב אותי?!
תגובות (8)
מושלםםםםםםםםם תמשיכייייייייייי
ושהיא ונתנאל יחזרו להיות כבר ביחדדד
איו נתי אני אוהבת את איתי נתנאל יא זבל!!!!!!!!! תמשיכייייייי
תמשיכי!
נתי לנצח תמשיכי ותגרמי לאיתי להיכחד על ידי דינוזאור רקס
יואוווווווווווווי איתי הדפוק הזה ומתי כזה מתוק אוףף
תמשיכיייי
תמשיכייי
מי זה לירן שכחתי