'האם את האחת שתחיה איתי לעד?' פרק 35 <3

"אתה לא מביןן?? אני לא חוזרתת" אמרתי לו
"למהה? לא מבין אותך סעמקקק" התעצבן
"אני לא חוזרת לשם" קבעתי
"רק תסבירי לי למה" התרכך פתאום.
"אני לא רוצה, לא עכשיו, תן לי זמן" אמרתי
"טוב תשארי, אני עובר לפה אבל שיהיה לך ברור שאת עוברת לצימר איתי" אמר בייאוש
"נסיך שלי אתהה" קפצתי עליו בחיבוק.
"אני אוהב אותך יפה שלי" אמר, לא נותן לי הזדמנות להגיב ומנשק אותי ישר.
"אני. אוהבת. אותך" אמרתי בין נשיקה לנשיקה, המשכנו להתנשק לא הפסקנו לרגע.
"אלינור את רוצה לבוא איתי ל-" אוראל נכנס לחדר, שאנחנו מתנשקים.
"את לא חושבת שאנחנו צריכים לדבר על זה?" שאל.
"מי זה?" לחש לי איתי שנעמד מאחוריי מנשק את תנוך אוזני. מנסה להראות שהוא לא כועס. מה שלא הלך לא כל כך.
"כן צריכים" אמרתי "כבר אני באה" הסתכלתי על איתי.
"תחזרי מהר" אמר מושך אותי אליו, מנשק אותי נשיקה חמה, קנאיי שלי.
"אני לא מבין אותך את עושה לי בכוונה?!" ישבתי על המיטה של אוראל בעוד הוא עומד ומתהלך בחדר הלוך ושוב, אם אמרתי שאיתי היה עצבני אז אני לא יודעת מה אוראל.
"אוראל תירגע ותשב" אמרתי לו.
"אני לא ירגע ואני לא יישב, אני פאקינגג אמרתי לך שאני אוהב אותך ואת הולכתת ומתנשקת לי עם מישהו אחר" התעצבן, לא היה לי מה להגיד, שתקתי.
"אני אוהב אותך לעזעזאל איתךך מה את הולכת למישהו אחר חתיכת מטומטמתת" הרים את קולו.
"אוראל זה מספיק אתה לא חושב? אני אמרתי לך שאני מצטערת אבל אני לא מרגישה אלייך כלום זה לא אשמתיי" הרמתי את קולי גם, נעמדת למולו.
"אואווו ועוד איך אשמתךך" אמר והתחיל להתקרב אליי.
"את עושה אתזה לכולם או שאני מיוחד?" בשלב הזה, כבר הייתי צמודה לקיר והוא מעליי
"אוראל דייי" אמרתי לו עוצמת את עיניי בחוזקה ומטה את ראשי הצידה.
"לא רוצה להפסיק, אני אוהב אותך את לא מבינה אה?" הוא היה אדוםם, זה כלכך הפחיד אותי, פשוט פחדתי ממנו.
"אני לא יכול איתךך" התעצבן, הוא רצה לתת אגרוף לקיר אבל פיספס, זה פגע בבטן שלי.
ירדה דמעה מעיניי, הסתכלתי עליו באכזבה.
"אלינור אני מצטער" אמר, זרקתי אליו מבט מזלזל והתקדמתי לחדר שלי, לפני שנכנסתי ניגבתי את דמעותיי.
"את רוצה להסביר לי מה זה היה?" שאל.
"לא משהו חשוב" אמרתי ונשכבתי על מיטתי
"אם זה לא חשוב אז תסבירי" דחק בי
"לפני כמה ימים הוא אמר לי שהוא אוהב אותי" הסברתי בקצרה, מסתכלת בעיניו מקווה שיבין ויעזוב אותי.
"אני אוהב אותך את יודעת?" אמר ונישק אותי, עולה מעליי, מניח את שתי ידיו בצידי ראשי, הרגשתי כאב חד בבטן הוא נגע במכה שאוראל השאיר, זה כלכך כאב, ניסיתי כמה שפחות להסתיר את הכאב, ידעתי שאם אני יגיד לו, אוראל יגמור לא טוב אז העדפתי לשתוק.
"אתה נשאר פה הלילה?" שאלתי אותו כשהוא נשכב לידי.
"תלוי" אמר בקצרה
"תלוי במה?"
"תלוי אם חברה שלי רוצה שאני יישאר" חייך
"חברה שלך רוצה שתשאר" חייכתי אליו חזרה.
"אבל חברה שלך גם רוצה לישון" הוספתי והסתובבתי הצידה, הוא הסתובב גם, הוא חיבק אותי מאחורה, כפיות.
"לילה טוב אהוב שלי" אמרתי, הוא לא ענה, הסתובבתי וראיתי אותו ישן, חיים שלי חתיךך.
"אני אוהבת אותך איתי" לחשתי ונשקתי לו בלחי. הסתובבתי חזרה.
"גם אני אוהב אותך" שמעתי, הסתובבתי שוב. נוכללל, הסתובבתי חזרה מתעלמת ממה שאמר.
"לילה טוב נסיך שלי" עצמתי את עיניי.
"הלילה לא טוב, רק אחרי נשיקה שלך הוא טוב" אמר, הסתובבתי שוב, נשיקה חמה ונעימה, הסתובבתי שוב לצד שלי.
"לילה טוב אהובה שלי" שמעתי אותו אומר
"לילה טוב" מילמלתי.

בוקר חדש-
הרגשתי יד מלטפת את בטני, היד של איתי. היא עברה גם על המכה של אוראל, השתדלתי לא להראות שום כאב.
"בוקר טוב נסיכה שלי" חייך אליי
"בוקר טוב" פקחתי את עיניי.
"תגידי לי שאת לא מהאלה שנשיקה רק אחרי ציחצוח" אמר בקול מתחנן כזה.
"צר לי לאכזב" צחקתי וניגשתי לאמבטיה, שוטפת פנים, מצחצחת שיניים, מסתרקת, הלכתי לארון שנמצא ליד חדר האמבטיה הוצאתי לי חולצה ומכנס פשוטים וחזרתי לחדר האמבטיה.
"אלינורר בואי שניה" צעק לי איתי
"שנייה" החזרתי, סיימתי להתלבש ויצאתי לחדר שלי. הוא נעמד מולי, צמוד אליי.
"את יודעת שאני אוהב אותך נכון?" שאל אותי, הנהנתי.
"אני רוצה שלא יהיו ביננו סודות ולא שקרים" אמר,
"אוקיי" הנהנתי, הוא נישק את צווארי, הרגשתי את ידו מרימה את חולצתי לאט, נרתעתי מעט, אנחנו ביחד רק יום, אבל הבנתי שהוא ראה את המכה שאוראל השאיר.
"מה זה אלינור?" שאל בלחש
"כלום" עניתי
"אלינור הרגע אמרנו בלי שקרים נכון?"
"אתמול, אוראל" אמרתי במהירות.
"איתי תבטיח לי תלא תעשה לו כלום" הוא לא ענה, רק הסתכל עליי.
"איתי" חזרתי.
"בסדר, מבטיח" אמר לבסוף.
"איתיי אני רוצה לחזורר" פתאום קיבלתי גל של געגוע הביתה ולא, זה לא המחזור! רציתי הביתה התגעגעתי כלכך לכולם.
"היי מלאך שלי אין לך למה לבכות, כל מה שאת רוצה את מקבלת ואת יודעת את זה" אמר לי.

אחרי שעה כבר היינו באוטו, בדרך הביתה עם כל המזוודות. כמובן שנפרדתי מאוראל יפה, הוא הצטער על מה שעשה והבטיח שנשמור על קשר, הנסיעה הייתה כלכך כיפית, איתי לא נתן לי להרגיש מבואסת לשניה.
כל הנסיעה שמענו שירים על פול ווליום וכל עצירה ברמזור התנשקנו.
"יאללה בואי" אמר לי שחנה מול ביתי, הוא ירד והוציא את המזוודות מהאוטו, כמה שניות אחרי שהבנתי שהגענו ירדתי מהאוטו.
"איתי אולי תבוא איתי?" שאלתי.
"אני לא חושב שזה טוב האחים שלך לא מתים עליי, פעם אחרת אני מבטיח" אמר ונישק אותי נשיקה חטופה.
"לא מעניין אותי אחים שלי בוא"
"את בטוחה?" שאל בהיסוס
"ברור שבטוחה בוא כבר" משכתי בידו לכיוון הבית, התקדמנו לכיון הכניסה בעוד שאיתי הולך לצידי עם המזוודות ואני עם תיק על גבי, ניסיתי לפתוח את דלת הבית אך היא הייתה נעולה, דפקתי בעדינות. אמא עמדה בכניסה.
"ילדה שלי, התגעגעתי אלייך".