האם את האחת שתחיה איתי לעד? פרק 29

"איתי אנ ילא אמרתי להם כלום אני לא מדברת איתם בכ.." התחלתי להגיד אבל הוא ניתק לי.
נמאססס ליייי מהחיים האלההה אז החלטתי, אני עוזבת את הבית. עוד היום.
אנ ייודעת שיש את אמא ואבא ואת תהל ומאי אבל חוץ מזה איבדתי את כל האנשים החשובים לי בחיים.
לא יפריע לאחים שלי שאני לא יהיה פה וגם לא לאיתי…
התקשרתי לצימר בצפון במושב אחד הכי זול שמצאתיהזמנתי מקום לחודשיים הקרובים, אני מאמינה שאני יהיה שם לפחות חודשיים, אם לא יותר.
התיישבתי על הכיסא בחדר, מולי דף ובידי עט
"שתקראו את זה אני לא יהיה איתכם אני אהיה רחוק, אני לא מתאבדת או משהו, אבל אין לי למה להשאר אחים שלי לא מדברים איתי, בטח אתם שואלים למה, הייתי בקשר עם איתי, איתי חרירי כןכן המשפחה של העבריינים ה'אויבים' של משפחת מועלם, אחים שלי שגילו עלזה הלכו לאיתי, איימו עליו זה לא עניין אותו אבל הוא ניתק איתי קשר, אחים שלי התקשרו אליי ואמרו לי לחזור הביתה.
'זונה' 'שרמוטה' 'כלבה' ככה הם קראו לי, זה פגע בי כאחים שלי יקראו לי ככה?! לא חשבתי שזה יקרה ולא חשבתי שאני יצטרך לעשות את זה מתישהו, אני פשוט לא חושבת שלהשאר פה, מוקפת באנשים שמקללים אותי ולא ממש אוהבים אותי זה הדבר הנכון,
תהל ומאי הייתן החברות הכי מושלמות בעולם ואתם עדיין אני תמיד זוכרת אותכם גם שאני לא פה.
אמא, אבא אתם הורים מדהימים פשוט החינוך של הילדים הגדולים נדפק איפושהוא הם רמסו אותי וגרמו לי ולבטחון שלי לחשוב שהוא אפס.
אל תחפשו אותי אני יחזור, מתישהוו
אוהבת המון- אני"
אחרי זה סידרתי בזריזות את החדר, הוצאתי תיק גדול מהארון שלי והכנסתי בו דברים, חולצות מכנסים שמלות, איפור, מחליק הכל מהכלל.
התקשרתי למונית, עוד עשר דקות היא תגיע למטה, בינתיים הורדתי את התיק שלי למטה (מי שלא זוכרת יש לה מרפסת בחדר עם מדרגות ליציאה מהבית) התלבשתי מהר, אני לא צריכה להשקיע בשביל אף אחד
לבשתי גופית בטן לבנה מעליה גקט שחור שורט גינס קצר ונעלים שטוחות (רציתי להוסיף), את המכתב השארתי על המיטה ואת החדר פתוח.
"תודה רבה" אמרתי לנהג המונית ושילמתי, הנסיעה הייתה ארוכה ומעייפת.
"שלום אני נוי קרני הזמנתי פה צימר אחד" אמרתי לאישה שישבה שם, החלטתי לא לחשוף את שמי האמיתי, אם יחפשו או משהו.
"היי זה המפתח לחדר שלך" הגישה לי מפתח "ושם החדר" הצביעה, התקדמתי לכיוון החדר.
"נוי" שמעתי את קולה מאחוריי .
"כן?" הסתובבתי.
"אם את צריכה משהו את יכולה לפנות אליי, אני ענבר" חייכה אלי
"תודה רבה ענבר" חייכתי חזרה, היא הייתה נראת צעירה, נכנסתי אל חדרי, נזרקת על המיטה ושוקעת בשינה עמוקה, לא טרחתי לסדר דברים את זה אני יעשה שאקום.

אחרי שלוש שעות- השעה בערך 7 בערב:
ניגשתי אל המטבחון הקטן והכנתי לי נס, התיישבתי בסלון הקטן שיש שם ופתחתי את הפלאפון.
30 שיחות ממאי 23 מתהל 44 מאמא 35 מאבא 19 שיחות מחסום ולפחות 100 הודעות ואני לא מגזימה.
אבל דבר אחד הפריע לי, זה אפילו לא מעניין את אחים שלי.
התחלתי לשמוע הודעות קוליות ' אלי תעני ליי' 'חיימשלי תחזריי' 'אלינור הם לא התכוונו' כל ההודעות היו בסגנון, מחקתי את כולם. היום אני הולכת לקנות פלאפון נוסף שישמש אותי בפלאפון הישן אני יבטל שיחות יוצאות רק הודעות ושיחות נכנסות יישארו.
'נתנאל מועלם' ראיתי על הצג, לא האמנתי, למה הוא מתקשר?!