האם את האחת שתחיה איתי לעד? פרק 23

"אני אוהב אותך ואני תמיד יאהב" אמר מביא לי את הצמיד, שמתי את הצמיד על ידי
"אני אוהבת אותך ותמיד יאהב" נישקתי אותו
"זה כדי שתדעי שאת לא משחק בשבילי ואני באמת אוהב אותך" הצביע על הצמיד ונישק אותי בתשוקה.
בבוקר, השעה 9 וחצי ידה של נתי עדיין עוטפת את גופי, אני מסתובבת אליו הוא ישן כמו מלאך, המלאך שלי. קמתי בזהירות מזיזה את ידו מבלי להעיר אותו, ניגשתי למקלחת עשיתי את ארגוני הבוקר שלי והתקדמתי לארון, בחרתי סריג פסים שחור לבן ומכנס גינס שחור עם נעל עקב שחורה סגורה, ענדתי כמה טבעות זהב וכמובן את הצמיד שנתי קנה לי, יצאתי מחדרי והתקדמתי לכיוון החדר של רועי ואלירן בגלל אתמול לא ידעתי אם אלירן מדבר איתי או לא, דפקתי בדלת ורועי פתח לי.
״בוקר טוב אחותי״ נשק למצחי
״בוקר טוב״ חייכתי אליו והוא נכנס למקלחת, חיפשתי בעיניי את אלירן שלא היה בחדר, יצאתי למרפסת נו בטח, הרי כל בוקר הוא צריך את הסיגריה שלו.
״אלירן״ התיישבתי לידו
״מה את רוצה?״ אמר בקרירות, בחיים לה הייתי במצב הזה ועוד עם אלירן
״אתה מדבר איתי?״ כמעט ובכיתי
״אמרתי לך משהו נכון? עד שאת לא נפרדת ממנו את לא פונה אליי ולא מבקשת ממני כלום״ אמר, הוא אפילו לא טרח להסתכל לכיוני
״למה אלירן? אתה מתנהג כמו תינוק אני אוהבת אותו מה הקטע שלך?״ שאלתי אותו
״אמרתי לך משהו תעשי עם זה מה שאת רוצה״ התעצבן
נכנסתי חזרה לחדר, רועי כבר יצא מהמקלחת.
״רועיקי את בא לאכול?״ שאלתי אותו
״כן חיימשלי בואי״ שם את ידו על כתפי וירדנו למטה לקחנו אוכל והתיישבנו.
״דיברת עם אלירן?״ שאל אותי
״כן״
ו?״ שאל
״יש לך אח מטומטם, הוא לא מדבר איתי כי אני אוהבת את נתי? מטומטם״ קבעתי
״זה לא ככה אלינור תביני הוא דואג לך והוא מכיר את נתי הוא יודע שנתי לא בנוי למחויבויות כאלה״ אמר
״זאת לא סיבה לא לדבר איתי״ אמרתי
״זה כן״ אמר בפה מלא
״איכככ נו רועי ימגעיל מה זה החינוך הזה?״
״אותו חינוך שגם את קיבלת״ חייך
״לפעמים אני חושבת שאני מאומצת״ מילמלתי
״חה שתקי ימכוערת״ צחק
״אה אחיי״ אמר רועי הסתובבתי זה היה לירון, יופי עוד אחד שאני לא יודעת אם מדבר איתי.
לירון התיישב לידי ודיבר עם רועי שישב מולי.
״טוב נראלי אני זז״ אמר אחרי כמה דקות
״כן גם אני״ קמתי מהשולחן, לירון תפס בידי ומשך אותי חזרה לשבת ורועי הלך.
״ מה לירון?״ שאלתי נעמדת בחזרה
״שבי כבר מה ישלך?״ התעצבן
״בא לי לעמוד טוב?!״ התעצבנתי, הוא נאנח ונעמד למולי
״תקשיבי אני מצטער על אתמול אבל תביני את חשובה לי ואני דואג לך, משפחת מועלם זה לא צחוק״
״חיים שלי אתה״ קפצתי עליו בחיבוק, עשה לי טיב לשמוע שאני חשובה לו
״חחח אהבה שלי״ צחק ונישק אותי בלחי ניפרדתי ממנו ועליתי לחדר של הבנים.
״ עשר דקות אתם על בגדי ים ברור?״ שאלתי אותם
״כן המפקדת״ ענו ביחד והצדיעו לי , חח אני אוהבת אותם.
״משוחררים״ אמרתי ויצאתי מהחדר התקדמתי לחדר של נתי לשאול אותו אולי הוא רוצה להצטרף אלינו דפקתי כמה פעמים בדלת אך הוא לא ענה, נכנסתי והוא לא היה, מוזר, איפה עוד הוא יכול להיות?
יצאתי מחדרו אולי הוא למטה, נכנסתי לחדר שלי מורידה בזריזות את האיפור מהבוקר, את הטבעות והצמיד בחרתי בגד ים שבחלקו העליון הוא תכלת ירוק ובחלקו התחתון הוא שחור שמתי על עצמי שמלת חוף בצבע החלק העליון כפכפים שחורות משקפי שמש ויצאתי
״אתם מוכנים?״ נכנסתי לחדר של הבנים
״כן בואי קרצייה״ אמר דור
״שתוק, תגידו אתם יודעים איפה נתי?״ שאלתי אותם
״לא למה?״ שאל אותי מאור
״אני לא מוצאת אותו״ כששאלתי את זה הרגשתי את מבטו של אלירן בי.
ירדנו למטה, הבנים הורידו חולצות וקפצו למים אני בינתיים הורדתי את השמלה והתיישבתי על שפת הבריכה, בוחנת את האזור, עיניי נתקעו על מחומצנת שיושבת על גבר ובולעת לו תפה ניסיתי להתרכז בזוג, נתי?! למה אתה עושה לי אתזה?! רק אתמול אמרת לי שאתה אוהב אותי אז למה?! דמעה זלגה מפניי, הרגשתי יד תופסת ברגליי ומושכת אותי אל המים, הוצאתי את ראשי מהמים והדמעות? לא איחרו לבוא, למה נתי? אמרת שאתה אוהב אותי…