האם אלו החיים שלי?פרק 4

פרק 4:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
לא עניתי,פשוט הסתכלתי עליו,והוא עלי.
הוא התקרב עלי,ו..
נישק אותי.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
התנשקנו בערך שתי דקות,ואז התנתקתי ממנו.
"מה זה היה?"שאלתי.
"זה אומר שאני אוהב אותך"אמר.
"באמת?"שאלתי.
"כן"ענה.
חייכתי וגם הוא.
"אז את רוצה להיות חברה שלי?"שאל.
"אני לא יודעת אני בקושי מכירה אותך.."אמרתי
"על תדאגי אני לא כמו כול הבנים,אני בחיים לא יעזוב אותך"אמר.
חייכתי והנהנתי כן,והתחבקנו.
הוא נתן לי יד וקמתי.
"אז אנחנו חברים?"שאלתי.
"כן"אמר.
"איזה כיף(:"עניתי.
"כדאי שתשטפי פנים את מלוכלכת מהאיפור" אמר.
"טוב"אמרתי והלכתי לשטוף פנים.
"זהו?"שאלתי.
הוא התקרב לברז שעוד לא סגרתי.
"לא נשאר לך עוד פה" אמר והשפריץ עלי מים.
"אההההה!אני רטובה אני יהרוג אותך!"אמרתי והשפרצתי מים עליו גם.
השפרצנו אחד על השני עד שהתייעפנו,וסגרתי את הברז.
ישבנו על הריצפה,והסתכלנו אחד על השני.
"אולי נלך לשיעור?"שאלתי.
"טוב"אמר ונישק אותי.
שנינו הלכנו לכיתה,ולפני שנכנסנו למזלנו היה צלצול כך שלא יבחינו שהיינו חסרים.
נכנסנו מהר,וכול הבנות באו ללירון ונמרחו עליו
"וואו וואו תרגיעו תלכו מכאן!"אמר
"לא רוצות מותר לנו כול עוד אין לך חברה"איזו אחת אמרה.
"אז טעיתן יש לי חברה"אמר.
"כן בטח מי היא?"אותה אחת אמרה.
"ליאל" אמר ונישק אותי.
"מה?החנונית של הכיתה?חח הצחקת"אמרה.
"היא באמת חברה שלי, אם לא מאמינה אז לכי תמותי, וגם כול שאר החברות הזונות שלך"אמר.
"בואו בנות הוא לא שווה את זה"אמרה והלכו.
"שמחה שיש לי אותך"אמרתי וחיבקתי אותו.
"מה זה?ליאל החנונית מתחבקת אם הילד החדש?מה הוא גם חנון כמוהה?"איזה ילד אחד אמר.
"טוב אתה תרגיע ילד!ואני לא חנון וגם לא היא!אולי אתה זה החנון"לירון אמר בביטחון.
"למה מי אתה שתגיד לי את זה ותגן עליה?!"אמר.
"אני זה שיגיד לך את זה ואני מגן עליה כי היא חברה שלי אז תשתוק!"לירון אמר.
וכול הכיתה מבטים עליו ועלי.
"מה?!לליאל החנונית יש חבר?!"כול הכיתה צעקה.
"כן אז תפנימו אם זה יא מפגרים"אמרתי.
כולם צחקו ולא האמינו לנו.
"נו אם הוא חבר שלך אז תוכיחו לנו.
"טוב נוכיח"אמרתי והתנשקנו ביחד כמה דקות,והתנתקנו.
"לא יכול להיות!"כולם אמרו.
"אולי כבר תפנימו שליאל היא רק בן אדם, אולי היא שונה ממכם אז זה לא אומר שאתם יכולים לצחוק עליה, ולקרוא לה בשמות, מה אתם היית מרגישים אה?!"לירון אמר.
כולם שתקו ובדיוק המורה נכנסה.
"ליאל ההורים שלך התקשרו, את צריכה ללכת הביתה"המורה אמרה.
"אז גם אני הולך"אמר לירון.
"לא לירון, אתה נשאר פה"אמרה
"לא אכפת לי אני הולך יאללה ביי" אמר ויצאנו מהכיתה.
"מעניין מה קרה,אולי היום יהיו לי אחיות תאומות קטנות(:"חייכתי.
"אם כן אני איתך" אמר.
נכנסנו לבית,ורק אבא היה שם,מחכה לי.
"איפה אמא?"שאלתי
"או יופי שבאת אמא בבית חולים מולידה בואי מהר,ומי זה?"אבא שלי שאל.
"הוא החבר שלי לירון"אמרתי.
"שלום נעים מאוד"לירון אמר ולחץ לו יד.
"איזו יום מושלם היום יהיו לי עוד ילדים ולבת שלי יש חבר יום מושלם טוב בואו למכונית"אמר ונכנסו ונסענו.