האח החורג המפורסם שלי פרק 23:)-סיפור על וואן דיירקשן

ואז.. ירדה עדן ידעתי שהיא תרד כי ראיתי את כל הבנים מסתכלים עליה.. לא העפתי את מבטי אפילו עליה..היא לא שווה את המבט שלי היא התיישבה ליד הארי ..באותה שנייה לואי דווקא החליט לשאול משהו "נייל הכל בסדר?" ועניתי יותר נכון צעקתי ..
~יום שלישי 12 בבוקר~
"כן הכל בסדר .. ממש רואים נכון ?!" כעסתי כל כך עליו ..קמתי תוך כדי והסתכלתי על עדן.. המבטים שלנו הצטלבו ומיד העפתי את הראש שלי והמשכתי "הכל בסדר..חוץ מזה שליאם התנשק עם חברה שלי.. נכון הכל בסדר?!" צעקתי בחוזקה שנראה לי שכל השכונה שמעה את זה העפתי את מבטי על עדן לראות את ההבעת פנים שלה.. חיוורת כסיד אבל לא אכפת לי שליאם ידאג לה שינסה לדאוג לה כמו שאני דאגתי לה .. העפתי את הכוס שלי שנפלה ונשברה על הרצפה בחוזקה וישר עליתי לחדר שלי טרקתי את הדלת והתחלתי לבכות…משהו שלא עשיתי הרבה זמן.. פשוט התפרקתי…עברה משהו כמו שעה שאף אחד לא בא ואז הייתה דפיקה בדלת…
~נקודת המבט של עדן~
ירדתי במדרגות.. הרגשתי ממש רע כולם הסתכלו עליי וחייכתי חיוך מזוייף ..חוץ מנייל שלא הניד עפעף לכיווני ומה שמוזר זה שהוא ישב ליד ליאם. הארי שמר לי מקום וקרא לי להתיישב התיישבתי וראיתי את הדממה המביכה שנוצרה …ולואי שאל את נייל ."נייל הכל בסדר?" והוא צעק .. "כן הכל בסדר .. ממש רואים נכון ?!" הבעת פניו התחזקה והפנים שלו האדימו מרגע לרגע הוא קם והעיף עליי מבט הסתכלתי גם עליו והוא הסית את ראשו הצידה והמשיך"הכל בסדר..חוץ מזה שליאם התנשק עם חברה שלי.. נכון הכל בסדר?!" הוא צעק אפילו יותר חזק ממקודם הרגשתי את הדמעות וראיתי שכולם הסתכלו עליי הוא שבר את הכוס שלו על הרצפה עלה במהירות במדרגות וטרק את הדלת באותו רגע הטריקה לואי שאל אותי "זה נכון?" לא ידעתי מה לענות.. אז פשוט אמרתי את האמת "כן" וכאן הדמעות כבר יצאו רצתי לחדר של הארי טרקתי אותו נעלתי אותו לקחתי את הכרית ופרקתי את הכול לתוכה.. עד שנרגעתי שטפתי פנים ואזרתי אומץ כדי ללכת לנייל להגיד לו מה שהארי אמר לי להגיד לו יצאתי מהחדר לקתי נשימה עמוקה והסתכלתי גם מלמעלה לראות את הבנים מתעמתים על ליאם אבל לא התערבתי פשוט המשכתי לנייל דפקתי בדלת .. והוא שאל "מי זה?" עם קול חנוק מדמעות שכבר הכרתי ועניתי לו בחשש "זאת עדן.. אנ בטוחה שאתה לא רוצה לראות או לשמוע אותי .. אבל זה משהו חשוב באמת!" "תיכנבי" הוא אמר בחוסר חשק נכנסתי וראיתי אותו שוכב על הספה משחק לעצמו בשיער שרק אתמול שיחקתי בו.. התיישבתי מולו בכיסא והסתכלתי עליו על העיניים התכולות ששלו שהדהימו אותי כל פעם מחדש.. ואז הוא הסית את ראשו.. וזה היה הסימן שהייתי צריכה להתחיל לדבר "נו?" הוא אמר "אז אממ תקשיב הנשיקה שלי עם ליאם הייתי טעות זה פשוט קרה זה היה בטעות "כאן כבר הדמעות התחילו לזרום והמשכתי "אני לא אוהבת אותו.. אני אוהבת אותו בתור ידיד זה פשוט קרה אבל אותך אני אוהבת בתור יותר מידיד ואני לא רוצה לאבד אותך בגלל זה .." הוא קטע אותי ואמר "רגע.. את חשבת על מה שאני הרגשתי שאת אומרת שזאת הייתה סתם "טעות" אני לא יכול לחשוב שהחברה שלי והחברה הכי טוב שלי התנקשו איך שהנשיקה כל הזמן כשאני רואה אותך או אותו בריפליי אצלי בראש..העלת בדעתך איך אני מרגיש?" הוא אמר בזלזול ועניתי לו " איך אתה חושב שאני הרגשתי שאתה התנשקתה במועדון מולי?" הוא לא ענה ושתק אז המשכתי "בבקשה תחשוב על זה ותגיד לי מה החלטתה אתה חשוב לי וכמו שאתה יודע האהבה בינינו הדדית ואני לא רוצה שהיא תגמר ובטח שלא ככה ..זה מה שרציתי להגיד..תסלח לי או לא החלטה שלך.." אמרתי ויצאתי מהחדר עם ראש מורכן ודמעות זורמות על לחיי סגרתי אותה והסתכלתי למטה.. על השולחן על הבנים איך הם כועסים על ליאם אז בכיתי עוד יותר וראיתי למה גרמתי ..למה באתי לכאן בכלל.. ניגבתי את הדמעות .החלטתי לרדת ולהגיד להם בדיוק את מה שאמרתי לנייל ..ירדתי ועוד עם הם הסתכלו עליי "אני לא מאמין עליכם..עד שסוף סוף יש לו חברה אמיתית מתוך ה22 חברות שהיו לו כל החיים (אני לא יודעת כמה אבל זרמו ..)..שהוא מאושר איתה ולא מפסיק לדבר עליה.." זאיין אמר והרכנתי את ראשי..ואמרתי "תקשיב .. אני יגיד לך כמו שאמרתי עכשיו לנייל. תקשיב הנשיקה שלי עם ליאם הייתה טעות זה פשוט קרה.. אל תגיד לי שזה לא קרה לך.. וגם אני לא מרגישה לליאם שום רגשות.. אני אוהבת אותו כידיד גם אותך ואת לואי אבל את נייל אני אוהבת יותר מידיד כמו שאתם יודעים וזה היה בטעות" לואי ונייל הסתכלו עליי ואמרו "זה די נכון.. אבל מה זאת אומרת כמו שאמרת לנייל?מה דיברת איתו?" הארי הסתכל עליי במבט חודר..והתיישבתי ליד לואי ואמרתי "כן" הדמעות התחילו לזרום כשחשבתי עליו איך הוא הרגיש כשהוא ראה את הנשיקה שלי ושל ליאם לואי הצמיד אותי אליו וחיבק אותו שפשף לי את הכתף עם ידו החמה "אל תדאגי ..הכל יהיה בסדר"