האח החורג המפורסם שלי :)-פרק 21

24/11/2012 2000 צפיות 7 תגובות

פרק ממש עצוב :<
"ומה עכשיו אני אומרת לכולם?כל הבנים שמעו את זה .." הוא שם לב להבעת הפנים שלי שעוד פעם התעצבה וענה "אנחנו נגיד להם אל תדאגי ..אתם יכולים לרדת חיות" הוא צעק וכולם ירדו וחיבקו אותי "חיבוק משפחתי " הארי צעק וכולם חיבקו אותי "אוקיי חנקתם אותי" אמרתי והשתעלתי הם התרחקו ממני והארי סימן לי בפה "תסבירי לי אחרכך"
אני ממליצה לשמוע את השיר בזמן שאתם קוראות את השיר :last first kiss אם הוא נגמר תעשו עוד פעם זה ממש מתאים לאווירה של הפרק
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
נייל הוביל אותי בידו למטבח ואמר "רק שתדעי את יכולה לספר לי הכול" הנהנתי בראשי והרגשתי כל כך ברת מזל הוא הביא לי את התרופה שתיתי אותה ואמרתי "פוייי..איככ זה מגעיל" "אין מה לעשות תשרדי "הוא אמר לי וחייך חיוך ערמומי שכזה …"יאללה אוכל זאיין יש פה ערמת חיות רעבות" הארי צעק לזאיין שישב בסלון זאיין נכנס פתאום למטבח והתחיל להכין אוכל בזמן שנייל מנשק לי את הצוואר "אחמ אחמ.. יש חדר בשביל זה"זאיין אמר וצחקקנו כולם "כשהאוכל יהיה מוכן תקרא לנו" נייל אמר ומשך אותי למעלה "אני צריכה לדבר עם ליאם רגע תחכה לי בחדר..טוב?" "טוב אבל אני יתגעגע"הוא אמר ועשה לי פאפי פייס "אויש מטומטם"אמרתי והתחלתי ללכת לכיוון החדר שלו פתחתי אותה וראיתי אותו מדבר עם רון ליאם:טוב אני צריך לנתק בייב אז היום ב7 אני יאסוף אותך? אוהב אותך ביי" הוא ניתק וחיוך מטומטם היה מרוח על פניי הייתי שמחה בשבילם "אז ראיתי שקידמתם את היחסים ביניכם אני צודקת?" הוא ענה לי "כן" וחייך חיוך חשוף שיניים פתאום היינו ממש קרובים הסתכלתי עמוקות על עיניו החומות ולא יודעת מה קרה פשוט רכנו אחד לשני והתנשקנו! באמצע נייל הופיע בפתח הדלת וראה אותנו התנתקתי ממנו מיד ונייל אמר "לא זה לא קורה לי" "לא נו נייל זה היה בטעות" אמרתי וקמתי מייד לדלת הוא טרק אותה התחיל לבכות ויצא "לא לא זה פשוט לא קורה לי.. עד שהשלמנו!" התהלכתי בחדר הלוך וחזור לא ידעתי מה לעשות עם עצמי ושמעתי את ליאם ברקע "לא.. במילא לא.. עד שמצאתי את רון וזה לא יילך בינינו אני ." "אני לא אוהבת אותך ליאם זה..זה פשוט קרה .. אני אוהבת אותך בתור ידיד" אמרתי "גם אני אוהב אותך בתור ידידה" הוא אמר "מה נעשה?" שאלתי "לא יודע .. אני יחשוב..בינתיים תנסי לתקן את המצב עם נייל" הוא אמר..יצאתי וטרקתי את הדלת .. החלטתי לספר להארי אולי הוא יעזור לי .. הלכתי להארי באתי לדפוק בדלת אבל לפני זה שמעתי קול מדבר עם הארי ושמעתי ככה
הקול:אני אהבתי אותה ואוהב אותה כל כך איך היא יכלה לעשות לי את זה שניהם? החברה שלי והחבר הכי טוב שלי? ניחשתי שזה היה נייל לפי המבטא ולא יכלתי לצטט יותר אז דפקתי בדלת הארי אמר להיכנס הסתכלתי על נייל והורדתי את מבטי לרצפה..ונייל קם מהמיטה ואמר "אני צריך לצחצח שיניים אני ילך…" הוא התקרב אליי תוך כדי ההליכה שלו ליציאה וניסיתי הגיד לו "נייל זה היה בטעו.." הוא אפילו לא הקשיב או הסתכל הוא הלך עם ראשו מורכן למטה ודמעות זלגו על לחיו הא ניגב אותם וטרק את הדלת.. בשנייה שהוא טרק את הדלת לא החזקתי כבר את הדמעות יותר טמנתי את ראשי בחזהו החם של הארי הרחתי את הריח של נייל של הבושם שהוא תמיד שם ..והתחלתי לבכות ולא הפסקתי הוא ליטף לי את השיער וניסה להרגיע אותי "אני לא הבנתי בכלל מה קרה.. את מוכנה להסביר לי?" הוא אמר והרים את ראשי מחזהו והזיז את שיערי לצד ניסיתי להשתלט על הבכי ואמרתי "אני .. אני וליאם דיברנו ופשוט קרה שהתנשקנו.. אבל אני לא מרגישה אליו כלום זה פשוט קרה ואני אוהבת כל כך את נייל ואני לא רוצה לאבד אותו בגלל זה " אמרתי ופרצתי בבכי חזק יותר מהקודם אפילו "גם לי זה קרה.. הרבה פעמים.." הוא אמר הרמתי את ראשי ואמרתי " ומה עשית?" לקחתי נשימה ארוכה "לא עשיתי כלום.. אם האדם אוהב אותך הוא יחזור אלייך ויבין שזה היה בטעות אם הוא לא אז הוא לא אוהב אותך .. פשוט תיקחי אותו לשיחה ותגידי לו שזה קרה ואת ממש מצטערת ומקווה שהוא יבין אותך ושיעשה מה שהוא מרגיש כי האהבה היא הדדית אצלכם אתם לא תפסיקו לאהוב אחד את השני.. גם אם תיפרדו! ושאם הוא צריך קצת זמן לחשוב על זה שייקח לעצמו את הזמן ויודיע לך ותגידי לו שיידע שאת אוהבת אותו ולא את ליאם והנשיקה הייתה סתם בטעות ואם הוא אוהב אותך באמת הוא יבין אותך ויחזור אלייך… " הוא אמר וחשבתי על זה וזה באמת נכון נתתי לו חיבוק ואמרתי לו "אתה האח הכי מדהים שהיה לי" "גם את" הוא ליטף אותי בגב "עכשיו…לכי תשטפי פנים ותרדי למטה יש ארוחה" הוא אמר "אני לא רעבה " אמרתי וכנראה שהסתבכתי בגלל שהם שמעו מקודם את הבעיית אכילה לי אז הוא אמר לי "בואי תסבירי לי על הבעייה שלך..אה אבל בלי לבכות בכית מספיק.."הוא אמר וניגב לי את הדמעות והתחלתי להגיד "בגיל 7 הייתי די שמנה וכמו שאתה רואה עכשיו לא .. וכל הילדים צחקו עליי ולא היה לי חברים אז פשוט הרעבתי את עצמי ימים שלמים וזה נמשך עד עכשיו שאני חושבת שאני שמנה מדיי.." אמרתי והתנשפתי עמוקות "ועכשיו כמה את שוקלת?" אז עניתי לו בבושה "40" "את חייבת לעלות לפחות 10 קילו ואני והבנים נדאג לזה כמו שהרופא אמר" "תודה" אמרתי "על הכול" והוא אמר "אין בעד מה.. עכשיו תשטפי את הבנים ותרדי חדשה מובן?" הוא אמר וצחקתי "מובן המפקד סטיילס" צחקנו ..הוא ירד ואני הלכתי כמובן לשטוף פנים שטפתי את הפנים וירדתי כמו חדשה אבל רק בלי חיוך יצאתי מהחדר אמבטיה במחשבה שכולם הולכים להסתכל עליי לקחתי נשימה עמוקה וירדתי במדרגות…
חמש תגובת ממשיכה(:


תגובות (7)

יאו תמשיכי זה כזה מושלם ובאמת השיר מתאיםם

24/11/2012 12:39

תמשיכי !!!!!!
את כותבת מדהים!

24/11/2012 12:54

תמשיייכייייי

24/11/2012 13:50

תמשיייכייייי

24/11/2012 13:50

איזה מדהים את כותבת תמישכי…

24/11/2012 22:40

תמשיכי!!!!!!!!!!!!!!!!!1

25/11/2012 05:26

המשך!!!!!!

27/11/2012 03:59
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך