האח החורג המפורסם שלי פרק 2 :)-סיפור על וואן דיירקשן

מהפרק הקודם:הסתכלתי על אמא שלי הנהנתי בראשי מצד לצד "איך יכולת לעשות לי את זה?" צעקתי לה הדמעות כבר חנקו אותי הגוש רק גדל וגדל .רצתי במעלה המדרגות הדמעות כבר זרמו על לחיי האדומות מכעס.. חשבתי לעצמי עכשיו ברור הים הולדת שלי יהיה מושלם ממש !!טרקתי את הדלת בחוזקה זרקתי את התיק והתחלתי לבכות עד ששמעתי דפיקה בדלת..של הבית מלמטה"
ניגבתי את הדמעות בעדינות פתחתי את הדלת בעדינות והצצתי ראיתי שאמא שלי ואבא שלו כבר לא שם אבל הצצתי לצד השני וראיתי ארבעה בנים חוץ מהארי נכנסים לבית ואמרתי לעצמי בלחש "הם ממש מוכרים לי" טוב לא משנה חשבתי סגרתי את הדלת אולי יותר מדי חזק הדלקתי טלויזיה נשכבתי על הספה ולא יכולתי להפסיק לחשוב על אמא איך היא עשתה לנו את זה והדמעות המשיכו לזרום, לאחר שלוש דקות בערך שמעתי דפיקה בדלת..שלי !! .. ואמרתי בקול שמנסה להתייצב מהבכי "אם זאת את עופי מכאן!! אני לא רוצה לדבר איתך" קול מחוספס של מתבגר כמו של הנער מקודם אמר "זאת לא אמא שלך זה נייל אפשר להיכנס?"הוא שאל ואמרתי לעצמי מי זה בכלל? אולי זה אחד החברים של הארי מקודם שראיתי? אז אמרתי "מי אתה ?!" והוא החזיר " אני אחד מהחברים של הארי ושמעתי טריקה מהדלת מקודם אז באתי לראות מה זה היה " ניגבתי את הדמעות בעדינות שוב פעם קמתי מהספה בעצלות העברתי את מבטי על המראה כדי לראות איך אני נראית וראיתי את כל האיפור השחור שלי מרווח על הפניים !! אייככ חשבתי לעצמי אבל במילא לא אכפת לי ממנו חשבתי ניגשתי אל הדלת פתחתי אותה וראיתי את "נייל" נשען על הדלת ונופל "אוי אני ממש מצטערת" אמרתי תוך כדי שאני מנסה לעזור לו לקום "אני נייל ואת?" הוא אמר "אני עדן אבל אתה בסדר? "שאלתי אותו "אני בסדר"הוא אמר "אבל מה קרה לך??" ואמרתי "עזוב לא משנה סתם ריב עם ההורים.." דיברתי והסתכלתי למטה שנייה אחרכך הרמתי את מבטי לעיניים בצבע תכול שמיים פשוט מושלמות שיער בלונדיני ואף ופה חמודים כאלה הוא היה נראה הרבה יותר טוב מהארי חשבתי לעצמי בזמן שבהיתי בעיניים המדהימות שלו שטבעתי בהם לכמה שניות אז שמעתי אותו אומר " אז.. אני יורד אם את צריכה משהו אני למטה עם הארי " "כן ברוור " חייכתי אליו והוא החזיר חיוך חשוף שיניים עם גשר בצבע לבן החיוך שלו מושלם לא משנה עם הגשר או בלי הגשר … אבל ראיתי אותו צולע מתחיל לרדת במדרגות וחשבתי לעצמי יאא זה בטח מזה שהוא נפל בגללי לא חשבתי ונפלט לי "וואי איזה מסכן אתה צולע? זה בגלל הנפילה? "….
*נקודת המבט של נייל*
נכנסתי לבית של החדש של הארי לאחר המאבקים עם הפאפרצי…נכנסנו לבית אני,לואי,זאיין וליאם..
ולו (שם חיבה של לואי) שאל את הארי "אז מה? יש לך אחים חדשים? בעיקר בנות? " הוא אמר והוציא גיחוך , הארי החזיר לו "יש לי שלוש אחת בת שתיים עשרה אחת בת עשרים ואחת ואחת בגילינו " אני מקווה שיהיה לי סיכוי איתה אבל רק אם היא נראית טוב מלמלתי לעצמי אבל כנראה שהבנים שמעו אותי והארי אמר" אין לך כל כך על מה לתכנן היא לא כל כך יפה" הלכנו מכיוון הדלת לכיוון הספה התיישבנו ושמעתי טריקה וראיתי ששאר הבנים ממשיכים לדבר ולא שמו לב אז ניצלתי את זה וחשבתי לעצמי אולי היא שם? ושאלתי את הארי " האזה ,איפה השירותים ?" הארי ענה לי "תעלה במדרגות שמאלה ושמה" הלכתי תוך כדי ההסבר שלו אבל לא הקשבתי לו עליתי במדרגות ודפקתי בדלת.שמעתי אחרי כמה שניות קול לא כל כך מיוצב כנראה רועד מבכי אומר" אם זאת את עופי מכאן ! אני לא רוצה דבר איתך ! " ועניתי לקול "זאת לא אמא שלך זה נייל אפשר להיכנס?" מי אתה ?!" הקול שאל וחשבתי לעצמי מה?! היא לא יודעת מי זה נייל?היא לא יודעת על קיומם של וואן דיירקשן ושאח שלה אחד משם? השתלטתי על עצמי ואמרתי " אני אחד מהחברים של הארי ושמעתי טריקה מהדלת מקודם אז באתי לראות מה זה היה " אחרי שתי דקות שחיכיתי בכסיסת ציפורניים לראות אותה לא שמתי לב שאני נשען על הדלת וישר שהיא פתחה נפלתי על הרגל נראה לי שסובבתי אותה כי היא ממש כואבת "אוי אני ממש מצטערת" היא אמרה תוך כדי שהיא עוזרת לי לקום הסתכלתי על העיניים הירוקות שלה על השיער על הפנים היא הייתה פשוט מושלמת למרות כל האיפור שמרוח לה על הפנים ונפלט לי "אני נייל ואת?" "אני עדן "היא אמרה "אבל אתה בסדר?" היא שאלה "אני בסדר… אבל מה קרה לך?" היא ענתה "עזוב סתם לא משנה ריב עם ההורים.." ידעצי שהבכי הזה לא סתם ועוד פעם נפלט לי "אם את צריכה משהו אני למטה עם הארי " אוויי איזה סתום יצאתיי חשבתי לעצמי "כן ברוור "היא ענתה וגיחוך קטן יצא מהחיוך החשוף שיניים המושלם התחלתי לרדת במדרגות וצלעתי שמעתי אותה אומרת"אויי איזה מסכן אתה צולע?זה מהנפילה?" היא שאלה ועניתי לה "זה כלום זה בסדר.." והמשכתי לצלוע במדרגות עד שנפלתי על המדרגה… ושמעתי קולות ריצה מתקרבים אליי מלמעלה תוך כדי שאני נאנק מכאבים….

ארבע תגובות וממשיכה עוד היום :)