האחת שלו- פרק 1

"להתראות מותק.. שימרי על עצמך.." אמר לי אבא ברכות והצמיד אותי אליו..
חיבקתי אותו בחום בחזרה..
אני מבינה את ההתרגשות שלו.. לא כל יום הבת היחידה שלו טסה לארה"ב לתקופה של שלושה חודשים בכדי לעבוד..
"זה בסדר אבא.. אני אשמור.." אמרתי מנגבת דמעה קטנה מעיני..
נופפתי לו לשלום ועליתי על המטוס..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"נוסעים יקרים… הנחיתה הבאה באנידיאנה נופוליס בעוד כחצי שעה, אנא הדקו את חגורותיכם והמתינו" קול הקברניט נשמע ברקע…
סוף סוף!! נסיעה של 11 שעות והגענו ליעד..
בנמל התעופה חיכתה לי שני.. שני הייתה המנהלת של העגלות והיא הייתה אמורה לעזור לי להסתגל, דיברתי איתה בטלפון עוד לפני וידעתי איך היא נראית, לכן לא ממש היה קשה לי לזהות בחורה ג'ינג'ית נמוכה ומתולתלת בין ההמון הרב שירד מן המטוס..
התקדמתי אליה , נושאת את מזוודתי בידי , בצעדים קלילים, היא קלטה אותי והתקרבה אליי בחיוך רחב..
"את בטח נועם ?" אמרה באנגלית צחה..
" כן ואת בטח שני.." הנהנתי בחיוך והשבתי באנגלית כמותה..
"שאנון בשבילך.." אמרה בעיברית כעת וצחקה..
צחקתי גם אני..
"תאמיני לי, האמריקאים האלה כולם פוזות.." אמרה .. חייכתי..
בחורה נחמדה..
התקדמנו לכוון המונית ונכנסנו..
"החיים שלך , עומדים להתחיל עכשיו.." אמרה משפט מעורר השראה ונתנה לי לחשוב עליו כל הנסיעה בזמן שהיא מסבירה לנהג המונית כיצד להגיע אל הבית שלנו..
"היי את מקשיבה לי?" פנתה כעת אליי כמנערת אותי מחלום..
"כן.. כן.." השבתי בחיוך…
"אתם עומדים להיות 6 אנשים בבית, העבודה בקניון מתחילה בשעה 9, בקניון שאת תעבדי בו בחודש הקרוב, יש שתי עגלות, על כל עגלה שני אנשים, אני מאמינה שהסבירו לך איך זה עובד נכון?" שאלה כעת והסתכלה עליי
"כן.. כמובן.. אני יודעת איך זה עובד.." השבתי
"מעולה, שכר הדירה שלכם לחודש הוא מאה דולר, גם על זה דיברו איתך אני מניחה.." שאלה שוב..
"כן.. גם את זה אני יודעת.."
"יופי.. מעולה וגם בדיוק הגענו.." אמרה והצביע מהחלון על בית יפהיפה.. השער הלבן והגדול ניצב למולנו.. ירדנו מן המונית ונכנסנו לשער.. מולנו השתרעה גינה ענקית ומטופחת .. בריכה ניצבה באדמה כשלצידה כמה כיסאות שיזוף…
התקדמנו לעבר מפתן הבית כעת שני פנתה אליי בחיוך רחב,
"את הולכת לאהוב אותם.." אמרה ופתחה את הדלת..
הבית מבפנים היה מהמם.. קירות לבנים וגבוהים שעליהם עיטורים שחורים ויפים ,ספות לבנות ונמוכות מעור השתרעו בסלון שבו ישבו 4 חבר'ה שנראו בשנות העשרים לחייהם..
רגע, אבל אנחנו לא אמורים להיות 6? ואיתי זה חמש.. איפה השישי? חשבתי לעצמי..
אך מיד קיבלתי מענה לשאלתי..
הוא יצא מהמקלחת, כשמגבת דקיקה מכסה בקושי את חלקו התחתון , ללא חולצה, מה שאיפשר לכולם להביט בגופו השחום והשרירי שעורר קינאה בקרב הבנים ועורר השתאות בקרב הבנות… עם מגבת אחרת ניגב בפראות את שערו השחור והרטוב עד שנהיה פרוע, ובעיניו הכחולות והגדולות הביט בי ובשני שנכנסנו, לפתע חייך חיוך שחשף שיניים לבנות וישרות..
"את החדשה?" שאל לפתע וכולם הפנו את מבטם אלינו..