האומץ לאהוב- פרק 6

נקודת מבט אלירן:
אני לא מאמין שאיבדתי אותה, אבל זה בסדר גם אני הייתי מאבד את עצמי עם הייתי הנשיקה הראשונה ואחרי זה נעלם… שלא נדבר על זה שחודשיים אני בוגד בה כדי לשכוח אותה, אבל כלום לא יכול להשכיח לי את טעם שפתייה. כן אני מתאהב בה בכל מבט, מגע, ליטוף או במקרה שלי סטירה.
הריח וניל שנודף ממנה כל הזמן, אפילו העיינים שלה למרות שהן חומות עדיין אפשר להשאב לתוך. כל דבר שקשור אלייה הוא מוזר ומרגש.
שלוש שנים היינו החברים הכי טובים, עד שהתאהבתי בה. ביום שהעבירו אותי למוסד אחר כי הייתי בגיר התחלתי להשתנות כל לילה מישהי אחרת . לא כי אני כזה כי השתגעתי בלעדייה. אבל לא משנה מה הסיבה עם היא תגלה על זה אני מת מבחינתה. זה נחשב בגידה אני יודע היא הבטיחה לחכות לי בזמן שאני הייתי עם אחרות.
והצלקת ההיא שקפצה לי לעין בשנייה שראיתי אותה, אור אמרה שהיא נחתכה… טוב אור צריכה ללמוד לשקר. דקרו אותה. ראיתי במוסד הקודם שלי מלא סוגי דקירות מהסוג הזה.
נשענתי על הדלת שלה וחיכיתי. חיכיתי שהיא תפתח או תצא. חיכיתי שהיא תאהב אותי. כמו דביל אני רוצה הכל כאן ועכשיו.אחרי חודשיים של לסנן אותה כדי שלא יהיה לי רגשות אשם. עכשיו אני יודע שאיבדתי אותה לפני שהתחלתי להילחם עליה.
"אתה בסדר?" מאי שאלה בקול רך, כנראה שנרדמתי על הדלת בלי לשים לב.
"אלירן אתה בסדר?" מאי חזרה על שאלתה אבל אין כלום אני מתמכר אליה לאט לאט.
"אני אקח אותך לרופא אני נשבעת לך עם לא תענה" מאי אמרה והרביצה לי בכתף.
החוסר צפייה למכה הפילה אותי על הריצפה ומשכתי את מאי ביחד איתי.
מאי זזה באי נוחות ונסתה לעמוד אבל לא שיחררתי אותה.
"תני לי טיפה להתמכר אלייך אל תקומי" אמרתי וליטפתי את פנייה.
"לא רוצה אני לא נותת לעצמי עוד פעם לפתח אשליות לגבינו ואז להיפגע או שתעלם לי סתם ככה ותסנן כמו תמיד. אני לא הצעצוע שלך אלירן" היא אמרה בקול נפגע ואדיש בו זמנית.
"אני לא עוזב" אמרתי והדגשתי כל מילה והבהרה.
"עכשיו" היא אמרה בזלזול. פגע אבל הבנתי.
"לא עכשיו ולא אף פעם" אמרתי היא עצמה את עייניה ונעמדה. כאילו ההתנתקות מהמרחק הקטן שהיה בינינו השפיע עלייה.
"כנס" היא אמרה ונכנסה. נכנסתי אחרייה. התמונה שלנו הייתי על המיטה שלה. היא קלטה את התמונה והחזירה אותה למגרה במהירות.
"שמרת" אמרתי בשקט.
"הראשונה שלי… איך אני לא אשמור? ועוד איתך?" מאי אמרה. העלה לי את האגו אבל ידעתי שלא לזה היא התכוונה. ידעתי שהיא אהבה את הנשיקה ואני התנהגתי כמו חרא.
"אני אוהב אותך" אמרתי והתקרבתי אליה.
"אל תשקר לי שוב" היא אמרה והסתכלה על כל מקום בחדר רק לא עליי.
"אני אוהב אותך" אמרתי והחזקתי בפנייה. היא הסתכלה לתוך עייני.
"אתה תעזוב שוב" היא אמרה מנסה למכור לעצמה שקרים ואשליות כדי למנוע רגש.
"מאי אני אוהב אותך אני לא הולך ולא עוזב אני מבטיח" אמרתי ונישקתי אותה. הנשיקה שמילאה אותי בשנייה. שריגשה אותי. שגרמה לי להתאהב בה מההתחלה.
אני אוהב אותה ולא משנה מה אני יעשה ועם מי אני אהיה הלב שלי תמיד יהיה שייך לה.