האומץ לאהוב- פרק 27

נקודת מבט רוי:
בשנייה שמאי או נוי או מי שהיא לא תהיה יצאה מהבית רצתי לחלון. גבר בשחור נעמד ובא לירות בא. בלי לחשוב פעמיים הנפתי את ידי ויריתי בו קודם.
היא התעלפה כנראה מהכמות דם שהיא איבדה. אור צעקה את שמה של מאי ומתן החזיק אותי.
אלירן נשבר ובכה מעט. לא הבנתי למה. ירין יצא החוצה בלי לפחד ורץ למאי.
יריתי שוב בנהג של המשאית השחורה ויצאתי החוצה. מתן גיבה אותי מאחורה.
אור קראה לאמבולנס ואני רצתי לבדוק את המשאית. היו שם מלא צילומים של מאי ועוד אחד שדומה לה. כנראה אח שלה. נכנסתי לתוך המשאית והיה שם נער בגילי קשור ורדום. הרמתי אותו על גבי ויצאתי ואותו לכיוון מתן. אני ומתן הרמנו אותו לכיוון האמבולנס. אני עליתי עם מאי ואור עלתה עם השני.
החזקתי בידה כל הנסיעה לבית החולים . היא בוגדת אני צריך לתת לה למות לא להציל אותה.
"אנחנו לוקחים אותה לטיפול נמרץ חמוד תשאר פה" הרופא אמר ורץ עם מאי לתוך חדר מספר 1 טיפול נמרץ.

נקודת מבט אור:
"אז הייתם זוג?" מתן שאל כשהוא ראה איך אני דואגת לאושר.
"לא בדיוק. היה נשיקה אחת אבל זה כדי לראות שאין לנו רגשות, ולא היו, אנחנו רק ידידים טובים" אמרתי בדאגה.
"אור אני לא רוצה שקרים. את ידעת על מאי.. נוי… מאי" מתן שאל אמר בבלבול.
"לא" אמרתי ממשיכה בשקר של מאי.
"ואלירן? הם היו זוג אולי הוא יודע" מתן אמר, הופתעתי שהוא באמת ידע על כך שהיא ואלירן היו ביחד.
"לא אלירן לא יודע אתה יכול להיות רגוע" אמרתי בשקר נוסף.
"אני אוהב אותך אור. באמת" מתן אמר והתקרב אליי.
"לא מתן. אני צריכה לדעת מה עם מאי כרגע. סליחה" אמרתי ויצאתי מהחדר של אושר לכיוון הטיפול נמרץ של מאי.
"אלירן איך היא?" שאלתי והתיישבתי לידו על הריצפה.
"היא נלחמת. זה מסוכן. הכדור נכנס לה בבטן עמוק, בעומק הראשי של הבטן במעי הגס, אז היא בסכנה. היא צריכה להילחם כדי לחיות" אלירן אמר חנוק.
"היא חזקה היא תהיה בסדר" אמרתי וחיבקתי אותו.
"היא שונאת אותי. בגדתי בה. ועכשיו היא נלחמת על חייה" אלירן אמר וקבר את פניו בצווארי ובכה בשקט.
"מותר לך לבכות" מלמלתי בשקט וליטפתי את גבו הלוך ושוב.
"אני אמות עם יקרה לה משהו" אלירן אמר והסתכל עליי.
"אלירן לא יקרה לה כלום" אמרתי בתקווה.
"מי פה למאי אהרון?" אחד הרופאים שאל, אני אלירן ורוי נעמדנו מולו.
"דוקטור מה מצבה?" שאלתי במעט תקווה.
"היא שרדה את הניתוח, אבל…" הוא התחיל לומר.
"היא שרדה למה אתה מוסיף אבל?!" רוי צעק עליו בעצבים.
"אבל היא בקומה, תרדמת. אנחנו לא יודעים לכמה זמן" הרופא אמר טפח על שמו של רוי והלך.
"לא, זה לא יכול להיות" אלירן אמר והרביץ לקיר. הלכתי וחיבקתי אותו חזק.
רוי הלך לקבלה ולאחר מכן נכנס לבפנים.
"היא תצא מזה אלירן אני מבטיחה לך" אמרתי והתפללתי שזה מה שיקרה.
"הלוואי" אלירן אמר.

נקודת מבט אושר:
"איפה אני?" שאלתי והחזקתי בראשי.
"בית חולים, אני מתן ידיד של מאי חבר של אור" איזה אחד אמר.
"איפה אחותי?" שאלתי.
"בטיפול נמרץ ירו בה" הוא אמר והתעסק בפלאפון שלו.
קמתי מהמיטה והלכתי לדלת.
"לאן אתה הולך?" הוא שאל ונעמד לידי.
"אחותי צריכה אותי. אני לא עוזב אותה שוב" אמרתי, המתן הזה הנהן בראשו ועזר לי ללכת למאי.
אחותי לא משנה מה קרה לך או איך. תהיי חזקה אני יעשה הכל למענך!