האומץ לאהוב- פרק 25

נקודת מבט מאי:
"אז את ואלירן הייתם ביחד והוא בגד בך?" מתן שאל אחריי שסיפרתי לו הכל… סיפרתי לו שהיינו ביחד במוסד והפכנו לזוג השתחררנו בהפרש של כמה ימים ועכשיו הוא בגד בי. כמובן שלא סיפרתי לו על המשטרה.
"ואו… לא הייתי מאמין עליכם" מתן אמר ביגחוך.
"למה לא?" שאלתי בסקרנות.
"את יודעת יפה כמוך צריכה להיות עם חתיך כמוני לא מכוער כמו אלירן" מתן אמר בחיוך מתגאה.
"חחח תיזהר, אל תעוף יותר מידי הנפילה תכאב" אמרתי בחיוך והוצאתי את הגאלקסי מהמטען.
"אז מה תעשי עכשיו?" מתן שאל ונעמד מאחוריי.
"רוי חושב שאני מאוהבת בו וזה לא נכון ואלירן בגד בי. אני חוזרת למוסד, חברה שלי שם אז מרשים לי אין לי בית ללכת אליו." אמרתי בעצב. כואב לי לומר את המשפט הזה אין לי בית ללכת אליו.
"תישארי פה. אני מוכן לשלם עבור החברה הזאת שלך כדי שלא תבכי לי ולירין ותישארו פה" מתן אמר בחיוך.
"רציני?" שאלתי בהלם והוא הנהן.
"מתן בוזגלו הציע לי לגור בבית שלו עם חברה שלי?" שאלתי מופתעת בגיחוך.
"כן יא חופרת יאללה בואי אני אקח אותך" מתן אמר ולקח את המפתחות של הגיפ שלו.
"שלי יותר מהירה בוא ניסע עם שלי" אמרתי עם חיוך מנצח.
"תורידי את החיוך הזה לא ראיתי את הגיפ שלי" מתן אמר ויצא מהדלת.
"בטח אני גם צריכה לנעול לך את הבית? חרא של הכנסת אורחים.. תלמד לארח" אמרתי כשמתן מאחוריי.
"אני שומע את יודעת" הוא אמר בצחוק
"זה הכוונה דביל" אמרתי והתיישבתי ליד מתן מקדימה.
"תחזיקי חזק" מתן אמר, גיחכתי.
"חתיכת משווגע אני לא נוסעת איתך יותר בחיים!! צעקתי כשמתן עצר את הגיפ בחנייה.
"אדמהה!! אני אוהבת אותך כל כך" אמרתי ונשכבתי על הריצפה.
"אני לא מכיר אותך" הוא אמר בגיחוך.
נעמדתי לרצתי לבפנים. מתן נכנס למנהל לשחרר את אור מכאן ואני הלכתי לחדר של אור. למזלי היא הייתה לבד.
"אור שבי דחוף תקשיבי…" אמרתי במהירות וסיפרתי לה הכל.
"אז מעכשיו קוראים לך נוי?" היא שאלה והנהנתי בראשי. מתן נכנס לחדר שלנו וחייך.
"את עוברת אלינו אור" מתן אמר בחיוך, אור חייכה אלי וקרצה לי.
"אתה יודע שאתה צריך ללמוד לדפוק" אמרתי בחיוך.
"אני יודע לדפוק" מתן אמר בחיוך מתגרה.
"איכסה ילד מגעיל" אמרתי בחיוך נגעל.
"היי אני אור" אור אמרה ונעמדה מול מתן עם החיוך הפלרטטני שלה.. הילדה הזאת.
"מתן בוזגלו" מתן אמר בחיוך כובש.
"קדימה זוג יונים החוצה" אמרתי ודחפתי אותם מחוץ לחדר.
אור התיישבה ליד מתן ואני מאחורה, כל הדרך הם היו ביחד ושכחו ממני.. אם כאל חברים לא צריך אוייבים.
שלחתי לקורל הודעה שתסביר לאלירן על אור והיא הסכימה. היא באמת ילדה חמודה. היא אפילו שאלה אותי עם לא אכפת לה שהיא ועדיאל יצאו ביחד.. אמרתי לה שברור שלא ושתספר לי איך היה לה.
רוי שלח לי הודעה שהוא מצטער על מה שקרה בבוקר. אבל סיננתי.. זה הפך להרגל לסנן אותו.
הגענו לבית של מתן. רק ירין היה בבית.
מתן עשה הכרות בין אור לירין ואחרי זה לקח אותה לסיור בבית. אור צעקה על מתן שהוא ילד דפוק ואחרי זה הוא רדף אחרייה בסלון.
שמתי את רגליי על הספה והראש שלי היה על רגליו של ירין. הוא ליטף את שערי הלוך ושוב.
"את תהיי בסדר נויוש" ירין אמר בחיוך.
"אז מה איתך ירינוש? חברה ידידה משהו?" שאלתי את ירין אבל הוא שלל את המחשבה שלי.