האומץ לאהוב- פרק 14

נקודת מבט אלירן:
זהו איבדתי אותה, אני מרגיש כאילו לקחו חצי מהלב שלי.. את כל הלב שלי. לראות אותה צוחקת בזכות מישהו אחר.. זה הכאב הכי גדול לגבר מאוהב.
אבל כדי שיהיה לה טוב אני סותם את הפה. לבנתיים. עד שאני ימצא דרך להיות לצידה בלי שדין הכלב הזה יפגע בה.
כשהיא הגיעה לפנימיה דין היה מאוהב בה, ואז היא הפכה לחברה הכי טובה שלי.. חשבתי שבגלל שהוא ידע על הנשיקה הוא דקר אותה אבל לא הוא דקר כי היא הגנה על אור.
איכס טפיי אלה לא עקרונות שמגדלים אותנו, לא פה במוסד, ולא בבית.
תמיד תן כבוד לאישה שלך לפני הכבוד שלך אפילו. אתה תעמוד בשקט ותסבול כמו כלב כדי לראות את החיוך של האחת שלך.
אז הנה אני סובל ואני כלב מה דעתכם?! אבל היא מאושרת שזה הכי חשוב לי.
לא נורא עם היא לא לצידי אבל היא חיה ומאושרת והוא נוגע בה שוב…!!!
קורל הזאת דבוקה לי לחיים ההוא דבוק לה לתחת. אני מת לדבר איתה אבל אין הוא לא נותן לה ללכת לשירותים לבד. אני אומר לכם הוא חרא של ילד.
מאי קמה מהשולחן והלכה להביא משהו מעומרית, רציתי לקום אבל מישהי התיישבה עליי כאילו מה כתוב לי על המצח כיסא?! או תחנה מרכזית נא לשבת?!
"מה מאמי?" שאלתי את זאת שעליי. מוכרת לי.
"אתה בא סיבוב?" היא שאלה. נו באמת אין לי עצבים אליה.
"אני הולך סיבוב אני חוזר את לא פה קפיש?" שאלתי הקמתי אותה ממני והלכתי לכיוון של מאי.
היא עמדה שם צוחקת, היא חייכה חיוך אמיתי לא כמו לפניי כמה ימים שהבכי והדיכאון היו לה על הפנים. גם השטן נראה לידה מאושר פתאום. אבל עכשיו היא קורנת. כאילו מה הקטע כשאנחנו לא ביחד היא הופכת ליפה יותר? נסיכה יותר? וכשאנחנו ביחד היא מדהימה אבל כשאנחנו לא יחד זה כאילו אלוהים מחליט לעשות לי דווקא ולומר לי 'מגיע לך י'חמור איבדת'.
"אני חמור" מלמלתי בשקט כנראה שמאי שמעה כי היא הסתכלה עליי.
"אמרת משהו?" היא שאלה וניסית להסתיר את ההתרגשות… תנו לי לעוף על עצמי. גם ככה אני חי בסרט שהיא עוד אוהבת אותי!
"אותך" מלמלתי בשקט היא הסתכלה עליי לא מבינה.
"הקטשופ" אמרתי בקול זה היה לידה לא אשמתי!
"אתה אוכל קורנפלקס עם קטשופ?" היא שאלה וצחקה.. אני מטומטם! שזה מדהים אותי!
"פטנט חדש?" ניסיתי להציל את עצמי.
"חחח לא" מאי אמרה בחיוך.
"אפשר אז את המלח? או כל דבר שנמצא לידך כדי שאני אוכל לגעת לך לפחות ביד כי אני נואש אלייך כבר.. אני לא אמרתי את זה בקול נכון?" שאלתי.. רואים זה אשמתה היא מבלבלת אותייי!!!!
"מה אתה אומר על חלב?" מאי אמרה וחייכה חיוך אמיתי. העיינים שלה הרגו אותי! שלא נדבר על החיוך, והשפתיים שאני מת להרגיש שוב.
"תודה" אמרתי כשהיא הביאה לי את החלב.
אני מרגיש כמו ילד קטן שמאוהב!!