האומץ לאהוב- פרק 13

נקודת מבט מאי:
"אני יהרוג אותך עדיאל בוא לפה" צעקתי כשנכנסתי למוסד. עדיאל הלא נחמד הזה שפך עליי את הבקבוק מים שהיה לו ביד כי אני צריכה להתקרר לדעתו!!
"די נו מאי היית חמה מידי" עדיאל אמר כשהוא מנסה לנשום בין לבין.
"אני רוצחת אותך אני עם לבן" צעקתי כששמתי לב שכולם מסתכלים עליי. עדיאל קלט גם התקרב ושם עליי את הגקט שלו.
"פתאום חם לי" אמרתי בחיוך מתגרה.
"אז תשפכי על עצמך בקבוק לבד. תעיפו את העיינים כבר ימפגרים" עדיאל צעק בעצבים ונכנס איתי לבפנים.
"אני הולכת להתקלח נדבר אחרי זה?" שאלתי.
"אני יכול לעזור לך" עדיאל אמר בחיוך תחמן.
"ביי עדיאל" אמרתי וסגרתי את הדלת של החדר. אור ואושר הסתכלו עליי, חייכתי חיוך ענק ונכנסתי למקלחת.
"אווומיייגדדד" צעקתי בהתרגשות.
"חחחח מה עובר עלייך משוגעת?" אור צעקה מבחוץ. פתחתי את הדלת, לקחתי את ידה וקפצתי איתה על המיטה.
"מה יש לכן?" אושר שאל כשהוא מסתכל עלינו כעל שתי עב"מים.
"עדיאל נישק אותי.. אנחנו זוג" צעקתי בהתרגשות. כמו ילדה קטנה שקיבלה את הבובה שהיא תמיד רצתה מהחנות.
"אה… רגע מה?" אושר אמר ונחנק מהמים ששתה. צחקתי עם אור מהמראה המגוחך שלו.
"כולה נשיקה תנשום כאילו היום לא קרה פה כלום" אור אמרה בצחקוק ואז נשכה את שפתייה והסתכלה עליי.
"מה קרה היום?" שאלתי בחשדנות.
"כלום יסתומה" אושר אמר והתחמק מהשאלה.
"שיחת בנות עכשיו אושר עוף מכאן" אמרתי בעצבים, אושר שם רגליים על השולחן להראות שהוא עושה דווקא. העפתי לו את הרגליים מהשולחן ודחפתי אותו החוצה מהחדר.
"אמרתי שיחת בנות" צעקתי וסגרתי את הדלת. אור חיפשה דרך לברוח אבל לא מצאה.
"מה קרה היום?" שאלתי ואור חייכה. כשאנחנו לבד היא מספרת הכל.
"אושר נישק אותי" היא אמרה בהתרגשות.
"אבל אור למה?" אושר צעק. מטומטם!!
"סתום את הפה אתה יושן בחוץ על הספסל היום" צעקתי בעצבים וישבתי על אור על המיטה שלה. היא סיפרה לי הכל. הם היו בבריכה והם צללו מתחת למים ולאושר נגמר האוויר ראשון כמו תמיד.. אני בהלם שהוא ידע לצולל עד גיל 10 הוא פחד להיכנס לבריכה.
אחרי זה הם צללו שוב והתנשקו מתחת למים… רומנטי אבל לא כמו שלי ושל עדיאלוש <3
כי הוא שלי ושלי ורק שלי <3
נכנסתי למקלחת אחרי שעה של חפירות עם אור על הנשיקה שלי ושל עדיאל ושלה עם אושר.
יצאתי מהמקלחת לבשתי חולצה מכופתרת כתומה וגינס ארוך צמוד בצבע שחור.
עדיאל שכב על המיטה שלי ושיחק בכדור קטן. הוא זרק למעלה ותפס ככה כמה פעמים.
"אתה נהנה?" שאלתי ונשכבתי לידו.
"יותר מאיתך זה בטוח" הוא אמר ונישק אותי.
"תמות" סיננתי וקמתי לנעול נעליים.
"כולה ארוחת ערב מה נעלת לי עקבים?" עדיאל שאל והניח את ראשו על כתפי.
"כי תמיד צריך להראות יפה" אמרתי ונישקתי אותה בצד של הפה.
"את הכי יפה בעולם מלכתי" עדיאל אמר ונישק אותי כשנעמדתי.
"ואתה הכי חתיך בעולם" אמרתי ובחנתי אותו. הוא לבש חולצה שחורה מכופתרת עם גינס כהה ונעליי אדידס שחורות.
"יאללה בואי לחדר אוכל" עדיאל אמר והחזיק בידי.
נכנסנו לחדר אוכלים כשעדיאל מחזיק בידי. חששתי. אולי מהתגובה של אלירן או מהמבטים שצרבו בגופי.
נעמדתי בטור שבחדר אוכל ולקחתי מגש עם צלחת לי ולעדיאל.
"הכי יפה בעולם" עדיאל מלמל וחיבק אותי מאחורה כשהראש שלו מונח על כתפי.
התיישבתי עם עדיאל בחוץ… הוא לקח את כל החדר אוכל בצלחת.. אין משהו שעומרית הכינה שעדיאל לא העמיס על הצלחת שלו השמן הזה וככה גם אושר ובן.
"שמנים" אני ואור סיננו.
"נכון אתם לא חתיכים כמונו" איתי וטום אמרו כשהם יושבים בשולחן איתנו.
"בואנה אתם גמדים שתקו" אושר אמר ובן הנהן בחיוב.
"מה אתה מהנהן ימכוער?!" איתי אמר וכולם צחקו.
"תשמור עליה יש כאלה שאיבדו אותה" אלירן אמר והלך לשולחן עם החברה המחומצנת שלו.
ראו את הכאב בעייניו. זרקתי לעברו מבט מזלזל וחזרתי להסתכל על עדיאל. באופן אוטומטי כשראיתי את עדיאל חייכתי.