האהבה תנצח-פרק 19

פרק 19
"ד-דיימון."לחשתי בקול חנוק מבהלה.
"אהה?"שאל ולא ניתק את שפתיו החמות מצווארי.
"אני חברה של דין."זרקתי את המילים מפי.
התוצאה הייתה מיידית.הוא התנתק ממני מיד,כבן אדם הנכבה מאש.
"מתי זה קרה?"שאל בקרירות והלך לצד השני של השולחן,כלומר אל מולי שרק השולחן חוצץ בנינו.
"בדיוק לפני שהגעתי.בגלל זה איחרתי."התיישבתי על אחד הכיסאות הגבוהים,שניצבו לצד השולחן.
הטלפון של דימון צילצל.מבט אחד לכיוון הצג בישר לי שזה היה דין.
"זה לא קרה."לחש לי והלך מהמטבח ב'הלו,דין אחי,מהמצב?'.
ישבתי מאובנת,ליד השולחן,לא מצליחה לבלוע את הגוש שחסם את גרוני.לשקר?כבר השקר הראשון שלנו?איך הקשר שלנו יהיה עם כבר ביום הראשון של..מה יש לדיימון הזה?!מה פתאום הוא נדלק עלי?!אהה?!אההה!אני מתגעגת פווו!
"את בסדר?"קפצה קים במדרגות הלוליניות והצתרפה אלי לשולחן.
"אהה?כן כן.מעולה."מילמלתי בקול לא משכנע.
"ט-וב!נו מה קרה?"שאלה ושתתה את המיץ שמזגתי לי.
"דיימון..ניסה לנשק אותי?"שאלתי במקום לקבוע עובדה.
"פפפפפפ!"ירקה את כל המיץ שלה על השיש שניקיתי.
"קים!"נזפתי בה ולקחתי את המטלית הצהובה המשומשת וניקתי בזריזות את השיש עד שחזר לקדמותו.
"מה?!איך את כל כך..רגועה?!"צרחה.
"היה לי זמן לעקל."הודתי ולקחתי מידה את כוס המיץ ושפכתי לכיור.
"אני צריכה לצאת לקניות יותר מתמיד!"התחנחנה בפרצוף חמוד."את ודיימון,רק המחשבה מעלה לי את החום."היא ניפפה על פניה בידה כמניפה.
"אוך נו!לא שמעת את הדבר הכי חשוב!"נאנקתי.
"יש עוד?!אוי..הלב שלי לא יעמוד בזה!"צחקקה וחזרה לשבת.
"דין ואני.."ואז עשיתי קול של נשיקה.
"מה?!אני מתעלפת פו.."נאנחה בחולמניות והתמרחה על השיש.
"את נראת כמו חושפנית!תפסיקי!"צחקתי והסמקתי.
"חושפנית?בואי תעלי איתי!"צחקה ונעמדה על השולחן והתחילה לרקוד.
"משוגעת!"צחקתי אבל הורדתי את עקבי ועליתי על השולחן.
רקדנו כמו מטורפות,קים החליטה לשים שיר ברקע:http://www.youtube.com/watch?v=XocnNMuZ_c0
ואנחנו רקדנו כמו משוגעת,על שולחן!לפתע דין ודיימון נכנסו למטבח מתפוצצים מצחוק.מיד הסמקתי וקפצתי מהשולחן אל הידים הפרוסות של דין.
"איה.."נאנקתי ושיפשפתי את ראשי שנתקל בחזהו של דין.
"את איה?יש לך מזל שיש לי מסת שריר."השוויץ והזיז את שערי אל מאחורי האוזן.
"תסתום שוויצר."פלטתי והוא ציחקק.
דיימון נעץ בנו מבט קנאי ומיד הסיר את עיניו שפגש בעיני היוקדות מכעס.
"אז מה?החלטתם להיות חושפניות?"שאל דיימון בציחקוק עוקצני.
"מאז שאתה החלטת להיות קומקאי."פלטה קים וירדה מהשולחן בזהירות."אני מבינה שמגיע לך מזל טוב."צחקה קים וחיבקה את דין.
הסמקתי באדום לוהט וחפנתי את ראשי בחולצתו של דין במבוכה.
"אתם רוצים ללכת לאנשהו?"שאלה קים בציחקוק למראה מבוכתי.
"רוצים ללכת לטניס?"שאל דיימון והוציא תפוח מהקערת פרות המגרה.
"דיימון,יקירי זה פלסטיק."חטפה קים את התפוח מידו לפני שהספיק לקחת ביס מהקלקר הצבוע ירוק.
"לא רצית להכין עוגה?"שאלתי,מנסה להמנע מהמפגש עם דיימון.
"נקנה מוכנה.אני אגיד לאבא שלי להביא מהקונדיטוריה שלו שמתחת לעבודה."פטרה בהינף יד.
"אני לא יודעת לשחק."התלוננתי,בכל הכוח מנסה למנוע את היציאה האסונית הזאת.
"אני אלמד אותך!"קפץ מיד דיימון.
"אתה?"שאלתי בהבעה מבוהלת.
"כן.אני."ענה בפשטות וחייך את החיוך העקום שלו שאני כל כך אוהב…שונאת!שאני כל כך שוננאת!!!
"טוב אז סגרנו.דיימון ילמד את לורן."ספקה קים את כפותיה והלכה להביא לי את בגדי הטניס הורודים שלה,ולה לקחה את הכחולים.
נכנסתי לשרותים,החלפתי מהר את הבגדים,לקחתי מעליית המדרגות את הרשתות התואמות וקפצתי במדרגות.נכנסתי למטבח וראיתי את דימון יושב שם,עם חולצת טריקו שחורה ומכנס שלושת רבע צבאי.
"למה אתה עושה את זה?"שאלתי בכעס ודפקתי את ידי הקפוצה בגבו.
"איה."חק."אני אוהב אותך.ואני אשיג אותך."אמר בפשטות וחייך אל דין שבדיוק נכנס למבטח.
"יאללה זזים?"שאל.
הוא לא שמע את מה שדיימון אמר.ברור.אחרת הוא לא היה מגיב ככה,לא?
"בוא.אתה יכול ללמד אותי?"שאלתי בול מתחנן.
"דיימון מורה מעולה.אל תדאגי."צחק דין ופרע בחיבה את השיער שלי האסוף בסרט בורוד פוקסיה בהיר יותר מהחליפת ספורט שלבשתי.
"אוף.."מילמלתי.
יצאנו מהבית ותפסנו אוטובוס ישר אל כיוון מגרש הטניס שבמרכז גלר התעשיתי.נסענו במשך חצי שעה,עם כל הציוד והחום המחניק של האוטובוס,ולבסוף יצאנו ודיימון ברוב אבירותו התנדבר לסחוב את הדברים שלי.גילגלתי את עיני וזרקתי עליו את המחבט כך שפגע לו בראש וגרם לו לזיעזוע קל.מה אכפ ת לי.הגענו למגרש,ונכנסנו לתוכו.