האהבה תנצח פרק 11

פרק 11
"דין.דין."הערתי אותי מהרהוריו.
"מ-מה?"הניד בראשו במהירות.
"אתה קצת מוחץ לי את היד?"שאלתי וניסתי לשחרר את ידי מידו.
"אה?אוה!סליחה."הוא שיחרר את ידי האדומה מידו וטיפה הסמיק.
בחיים לא ראיתי בן מסמיק.באמת שלא.רק אחד מתי שנקרע לו המכנס,אבל גם אז הוא הסמיק בצחקוקים.
"זה בסדר."מילמלתי והזזתי את פני מעניו הנוצצות כלפי.
"את רוצה ללכת לאכול?"שאל ונטע את ידיו במכנס הגי'נס שלו.
"טוב."משכתי בכתף והערפתי את שערי מאחורי הכתף.
"יאללה."צחק והתחיל להתקדם לכיוון היציאה ששם הוצבו דוכני מזון עם נקנקיות,וצמר גפן מתוק.
אכלנו,שבענו ,וקמנו מהספסל הזוגי לעבר ה..
"אוי מי גאד!"צווחתי ועליתי על הנדנדת צעצוע של הילדים.
אתם מכירים את הסוסים האלה שהילדים הקטנים מכניסים מטבע ואז זה מתחיל לזוז כזה?אז דין הכניס לי שנקל-השקל של שתיים-וזה התחיל לפעול ו-"ווואיייי!"צווחתי באושר.
דין לא יכל להפסיק לצחוק.
"די!תפסיק!זה ממש כיף!"התרגזתי וזה פגע לי טיפה בהנה.
"טוב תפני מקום."צחק והתיישב מאחורי.
הוא הכניס עוד שנקל-ראה למעלה מה זה-והסוס קם לתחיה בשנית.אם הייתם רואים אותנו אז א' לא לברוח,לא ברחנו משם מוסד סגור או משהו,ו-ב' הייתם מזה חושבים שאנחנו זוג.אפשר להגיד שאנחנו פירנסנו את המכונה וזהו.ירדנו ממנה,נקרעים מצחוק.
"תודה שכיף!"צבעתי בזרוע שלו.
"היה כיף!"צחק וחיבק את מותני.
אוקיי!חזרתי להיות לורן.הסמקתי באדום והשתחררתי ממנו בעדינות.דין היה נראה מובך לגמרי אך הוא לא אמר דבר.
"כדי שאני..אמ..אחזור הביתה."גימגמתי במבוכה.
"אני אלווה אותך."התחנחן והתלווה אלי עד לאכסניה.
"טוב.תודה.היה לי ממש כיף."חייכתי ונישקתי את הלחי שלו.
נשמתי את הריח של האפטרישייב שלו,שהיה כל כך חזק שיכלתי לטעום את הריח.אוקיי.זה מוזר.אבל אתם מבינים ואם לא אז לא באמת אכפת לי…בקיצור,נישקתי את הלחי שלו בעדינות ובמהירות,כמו מאיין ריפרוף רוח עדיין שכזה,כמעט בלתי ניתן להרגשה.התרחקתי ממנו,סמוקה כולי,ואז הוא תפס בפרק ידי.
"לורן."לחש."אל תלכי."ביקש.
"למה?"שאלתי והחדרתי את מבטי אל עיניו.
"בגלל…"גימגמם."בגלל..זה?"ואז הוא ניסה לנשק אותי.
"דין!ביי!"טרקתי את הדלת מולו.
עמדתי המומה מעצמי,נשענת על הדלת ואז נופלת למצב ישיבה.אני לא מאמינה.הוא ניסה לנשק אותי.מה קרה לי?