האהבה שבקיר 4

זיכרון מהפרק הקודם :
"זהוא…." "היא מתה……"
_____________________________________________________________
צרחתי כמו שלו צרכתי אף פעם, נשמתי ונשפתי ברכתי בצרחות מחרישות אוזניים לא יכולתי יותר קודם אבא ואח"כ אימא??? ומה יקרה אז אח"כ אח'שלי??
בכיתי ובכיתי הרגשתי שאני רוצה למות…במילים אחרת…>< להתעלף !!
חשבתי וחשבתי מה לעשות וככול שחשבתי יותר כך אדון 'שטן/אימה' ה *_אהוב_* ואני מדגישה את זה !
מיהר להכניס לי מחשבות בוא נגיד >< לא כל כך טובות לראש
הייתי בדרך הביתה הייתי במרחק של 5 דקות הליכה והינה…..רון הופיע מישום מקום כל כך שמחתי
עד שרצתי אליו בכל כוחי הנותר וכשהגעתי,והבנתי,שזה….לא הוא
היתעלפתי על המקום ביום שלאחר מיכאן הייתי, בתוך בית חולים שוכבת על אלוקנה ביחד עים כל המכשירים האלה שמחברים אליך כשהם חושבים שאתה עומד למות….טוב…הדבר הכי מגעיל זה שאחד מהם היה תקוע האף שלי!!!!!
והיתרון… רון ישב לידי!!!
רק…תרשו לי לפרש את זה נכון … >< בצבר שלו היו לו כמו מין שני עיגולים שכמעט ולא רואים אותם
האים…האים הוא כזה??
_נקודת מבטו של רון ליפני 2 שעות_
"רון תיתאפס על עצמך חתיכת אפס עלוב שכמותך על אבל *על* תעשה לה את זה …נכון שהמעיין ניגמר אבל אתה לא צריך להפגין צמא על הילדה שבא אתה מאוהב בה……"זה מה שהוא אמר לעצמו
שיחת טלפון:
רון:היי
ראיו:מצאת את אחותי???
רון:סליחה ….עדיין לא
ראיו: על תחשוב שאני כועס עליך רון….אני הריי גידלתי אותך 500 שנה אז אתה כמו בן בישבילי אז><אין לי שום סיבה לכעוס עלייך…רק תימצא את אחותי ליפני שפאתון ידע מיזה אני לא רוצה שהוא יעשה משהוא בנוגע לזה אתה מבטיח לי שתימצא את הילדה הכי מהר שאפשר???
רון:מבטיח להית'
ראיו : להית'