האהבה שבקיר 11

קוראים יקרים!,
אני מאוד מודה למי שקורא את הסיפורים שלי וזה יחמם לי את הלב עוד יותר אם,
תגיבו דברים אחרים חוץ מ'תמשיכי', ו'אהבתי'
שלכם :
אנאבל שקיירוב :)

*נקודת מבט שון*
דון ניגשה אליי ועזרה לי להיפתר מהנודניקית ששמה הוא 'קוקו'
"תודה :) " עניתי לדון
"אין על מה רק על תסתבך איתה יותר אחרת……טוב אתה לא צריך לדעת מה יקרה לך….."
הרגשתי אותה הרגשתי שהיא עצובה רציתי לחבק אותה חזק חזק שלא תיהיה עצובה…אבל לא יכולתי כי לפי מה שהבנתי שתי ערפדים שומרים עליה מסכנה …..
(נקודת מבט רון(
'הרגשתי אותה הרגשתי שהיא עצובה רציתי לחבק אותה חזק חזק שלא תיהיה עצובה…אבל לא יכולתי כי לפי מה שהבנתי שתי ערפדים שומרים עליה מסכנה ….. אני אראה לך מה זה מיסכן!!!'
'ואוווו תרגיעה אחי….' אמר ליאו
'אתה לא תומר לי מה לעשות שמעת י'א חתיכת…' אמרתי
'תפסיק רון! הילד חדש די !! ' אמרה דון
* נקודת מבט אפחד*
היום חלף מהר ורון הציע שהם יפגשו ליד הסימטא החשוכה
*בסימטה אבל עדיין!!!! נקודת מבט אפחד!*
רון:" אולי תיתנהגי ליפעמים בצורה מצחיקה???"
דון:"אתה רוצה שאני אתנהג בצורה מצחיקה??? אז הנה יואו איזה כל אני רון הדפוק יא!"\
ליאו:"יאללה דון! כסחי לו את הצורה!"
רון:" ואי ואני ילדה טיפשה שמיתנהגת בטיפשות!"
דון רצה ורצה ולא הסכימה לעצור גם כשאמרו לה:
"חיזרי!"
"זה לא היה בכוונה!"
"נקודת מבט דון*
הם קראו לי אבל לא עצרתי המשכתי לרוץ בכל כוחי
"עיצרי ילדתי"
"אי…אימא?"