האהבה שבמוות – חלק 1.

לא חשבתי שאגיד את זה אי פעם, אבל אני מתגעגעת לקרפד הזה ולמה שהוא היה בשבילי, קשה לי להאמין שהוא מת, שלא אראה אותו יותר, שלא אחבק אותו, ושלא אשמע אותו בוכה. אני ממש מתגעגעת. למה הלכת ממני דון, למה?!, אף אחד לא הצליח להתקרב ללב שלי כמו שאתה הצלחת, אני מתגעגעת אליך, תחזור אליי…

אני לא מאמינה שככה הלכת לי, לפני חודשיים דיברנו, הכל היה טוב, סיפרת לי על זה שאתה ורוי מתכוונים להתמסד, להקים בית, לאמץ ילדים, ממש כמו משפחה רגילה, אני לא מאמינה שזה קרה, חיבקתי אותך ואמרתי לך שאני כל כך גאה בכם על ההחלטה הזו, ואתה אמרת שאתה רוצה שיהיה לי חלק גדול בזה, שאעזור לכם לבחור בית כי אחרי הכל אני סוכנת נדל"ן.
היה לי את הבית המושלם בשבילכם, כמו שרצית, על החוף, מרפסת גדולה וחלקת חוף בשביל הילדים שיתרוצצו בה, אבל שבוע אחרי זה סיפרת לי שרוי בגד בך, שאתה לא יכול להיות איתו יותר, שנשברת מבפנים, אני זוכרת שמעולם לא ראיתי אותך פגוע ככה.

הבטת בי בעיניים דומעות ואמרת לי: "אני לא מאמין שזה קרה, אני לא מאמין שזה קרה לי, דווקא לי. דווקא רוי, ועוד איתו. למה, אני לא מבין, מה עשיתי לא נכון, איפה טעיתי, איפה שגיתי, לא אהבתי אותו מספיק?! היינו ביחד חמש שנים, חמש שנים מהחיים שלי נתתי לו, הוא היה הכל בשבילי ואני בשבילו, הייתי העמוד שלו, כשהוא בכה בכיתי איתו, הייתי חזק מספיק כדי לנגב לו את הדמעות, כשהוא צרח בלילות והיו לו סיוטים על אבא שלו, הייתי שם כדי לחבק אותו, להחזיק אותו חזק, ולהגיד לו שאני כאן ושאני לא אעזוב אותו בחיים ושאני אשמור עליו, שאני אגן עליו לנצח. אבל לא, הוא בחר לבגוד בי עם האידיוט ההוא. אני לא מאמין, זה היה כזה נוראי, בחדר שלנו, במיטה שלנו, הם שוכבים, הוא אפילו לא שם לב אליי. הוא היה שקוע כל כך בלדחוף את הלשון שלו לגרון של המגעיל הזה. אני לא מאמין שזה קרה לי, אני לא מספיק טוב בשבילו, הוא הבטיח לי שהוא יהיה איתי לנצח, הוא רצה להתחתן איתי, אנחנו בדקנו אולמות, כנסיות, אפילו התחלנו לחשוב על התפריט של האוכל, אני לא מאמין שזה קורה לי. בבקשה, קייט, בבקשה תגידי לי שזה חלום, תעירי אותי, תגידי לי שאני הוזה, שמה שראיתי לא נכון, בבקשה, קייט, בבקשה."

אמרתי לך שאני חושבת שמה שראית יכול להיות טעות ולא ראית משהו נכון, הסתכלת עליי ואמרת "נו די, תהיי רצינית. אני יודע מה ראיתי הוא בגד בי, אני ראיתי אותו במפורש עם שון, אל תתנהגי בצורה כזו…"

וניסיתי להסביר לך שאני לא יודעת מה להגיד ושאני רק מנסה לגרום לך לשמוע את מה שאתה רוצה, אבל עשיתי טעות, הייתי צריכה להגיד לך את מה שהיית צריך לשמוע במקום זאת, הייתי צריכה להגיד לך, שאולי רוי בגד בך, אבל זה לא סוף העולם, ושאם אתם אוהבים אחד את השני אתם תתגברו על זה ותחזרו להיות יחד, אבל המשכת להגיד את אותו משפט מפגר שחרץ את גורלך מבלי לדעת, "אני מעדיף למות לפני שאחזור אליו אחרי שבגד בי עם שון..", הבטתי בך בהלם ופשוט לא יכולתי להוציא מילה מהפה, רתחתי מזעם על זה שאתה מעדיף למות, לאבד את החיים שלך בגלל בחור. באמת, זה לא הגיוני בכלל, אני זוכרת שצעקתי עליך ושסטרתי לך, היית בהלם טוטאלי. לא ידעת מה לעשות עם עצמך, צרחתי עליך במשך חמש דקות שלמות "לעולם אל תגיד את זה שוב, לעולם אל תחשוב על זה שוב, החיים שלך שווים פי מיליארד מאיזה קשר עם בחור, אני לא רוצה לשמוע אותך אומר את זה שוב, אתה מבין אותי?…" ופשוט לא הקשבת לי, היית בהלם מזה שסטרתי לך, שמזה 26 שנה של חברות הרמתי עליך יד וסטרתי לך, מעולם לא הייתי בחורה אלימה ואתה ידעת את זה, הבנת שאם עשיתי מעשה כזה כנראה שעשית משהו באמת נוראי.

אבל אז הרמת אלי את המבט שלך ואמרת לי "אני מצטער, אני לא יודע מה עובר עליי, זה כל העניין הזה של הבגידה, זה לא אני… אני חייב לשכב ולנוח.." נרדמת על המיטה שלי, בעוד אתה ישנת, אני ניסיתי להתקשר לרוי, אולי זה לא היה הוא, אולי הוא נתן את המפתח לדירה למישהו אחר וזה מה שראית, חייגתי ורוי לא ענה, ניסיתי שוב ושוב ושוב עד שהוא ענה לבסוף, שמעתי אותו מתנשף, מצחקק, מדבר מוזר, שאלתי אותו איפה הוא והוא אמר שהוא בדירה, שאלתי אם הוא לבד הוא אמר שהוא לא יודע, הוא לא רואה כלום הכל מטושטש, שאלתי אותו מה הוא עושה, הוא ענה שהוא שוכב במיטה.

הלכתי לדירה שלכם, ראיתי שהוא שם, הוא היה רק בתחתונים, הוא אמר שהיית איתו ושהלכת והוא לא יודע לאן, דיברתי איתו ושאלתי אותו אם הוא בטוח שזה היית אתה, הוא אמר שהוא זוכר שהייתם ביחד במועדון, ואז לרגע הלכת לשירותים, הוא שתה משהו, ואז הוא מצא את עצמו בדירה איתך עושים סקס.

בהתחלה לא הבנתי אם הוא משקר או לא, כעסתי עליו וקראתי לו בוגד. הוא לא הבין מה קרה, למה אני מתנהגת ככה. אמרתי לו שהוא שכב עם שון ושדון תפס אותם, שהוא אפילו לא שם לב לזה שדון עומד בחדר ומסתכל, ושהוא יכול להפסיק עם העמדת פנים הזו, כי זה אבוד לו כבר. דון החליט שהוא עוזב אותו ושזה נגמר מבחינתו.

רוי נשאר המום ולא הבין מה קרה. הוא היה בטוח שהואהיה עם דון. הוא ניסה לשחזר את מה שקרה במסיבה של אתמול ולא הצליח להיזכר, הוא זכר רק את הקטע שדון הלך לשירותים, והוא שתה משהו, הוא לא זכר מה הוא שתה, זה היה משהו שמישהו הביא לו, הוא לא בטוח מי זה היה, הוא לא ראה את הפנים שלו. הוא חשב שזה מישהו שהוא מכיר. הוא שתה את המשקה והרגיש סחרחורת. הכל נהיה מטושטש לפתע והוא הלך לשבת ואז בא בחור והתחיל לנשק אותו, הוא חשב שזה דון, הוא הלך איתו לדירה והם התחילו לשכב, הוא לא ידע למה התכוונתי כשאמרתי שהוא שכב עם שון, הוא לא זכר ששון היה שם, הוא לא זכר כלום, גם לא את הסקס.
כשחזרתי הביתה עברה בראשי מחשבה "איך לעזאזל עשית את זה לדון. למה הלכת לדבר עם רוי, אם דון היה יודע על זה, הוא היה הורג אותך, איזו מטומטמת את…!" אני חשבתי שהבנתי מה עליי לעשות, אני צריכה לספר לדון שהלכתי לדבר עם רוי כי אני דואגת לו וכי אני רוצה להיות בטוחה גם בשבילו שמה שהוא ראה לא היה נכון.

סיפרתי לדון איך שהגעתי לבית, הוא כעס, התעצבן והתרגז, אבל הוא אמר שזה לא הגיוני "הוא נראה עירני. זה לא הגיוני שהוא לא זוכר כלום." הוא לא האמין לרוי, הוא לא רצה לשמוע ממנו. רוי התקשר ודון התעלם גם כשהוא המשיך להתקשר בלי הפסקה. כשהוא הבין שדון מתעלם ממנו בכוונה הוא הגיע לבית שלי, הוא קרא לו מהגינה, שיצא למרפסת, דון סירב לצאת למרפסת, כדי שהשכנים לא ידחפו את האף שלהם לריב, הכנסתי את רוי לבית. הבית היה ריק, רק אני ודון בפנים. הוא ביקש שאקרא לדון לרדת למטה. דון לא הסכים, ואז התחיל ביניהם וויכוח בקולי קולות, דון צועק מהקומה השנייה ורוי עונה מהקומה הראשונה..
"מה אתה רוצה, יא בוגד שקרן?" דון צעק לרוי, "מה אתה חושב שאני אחזור אליך, אתה לא תראה אותי יותר בחיים!"

"דון, אני לא יודע מה ראית, אני לא יודע מה היה שם, אני נשבע לך!" ענה לו רוי, "אני לא הייתי מודע למעשים שלי, אני אוהב אותך, אתה יודע שלא הייתי בוגד בך."
"בטח אוהב אותי, אוהב אותי ותוקע את הלשון שלו בתוך הגרון של שון, איך יכולת לעשות לי את זה איך?! אני לא מספיק טוב בשבילך? את החיים שלי נתתי לך..!"

"גם אני נתתי לך את החיים שלי. אני לא יודע איך זה קרה, אתה יודע שאני שונא את שון לא פחות ממך. אני אוהב אותך, תפסיק עם זה, אם לא הייתי אוהב אותך לא הייתי מציע לך נישואים, אתה יודע את זה טוב מאוד!"

"איך אתה מעיז להגיד כזה דבר, אתה היית דלוק עליו במשך שנים. הוא רק דחה אותך עד שהכרנו. אל תשקר לי ותגיד שאתה שונא אותו, אתה יודע טוב מאוד כמה רצית אותו, בתחילת הקשר שלנו,היית צורח את השם שלו כשהיינו שוכבים!"

רוי היה בהלם, "זה קרה רק פעם אחת, והתנצלתי על זה יותר מאלף פעם! אתה בחיים לא תשכח לי את זה, אהה?"

"ברור שאני לא אשכח לך את זה, אני כל יום פוחד מזה שתקום ותלך לי, שאולי שון יחליט שהוא רוצה אותך ותלך אליו!"

"אני בחיים לא אעשה לך את זה, דון. אני אוהב אותך, אני מאושר איתך, אני רואה את העתיד שלי איתך… אני מבטיח לך שאני אשאר שלך לנצח…"

דון היה אחוז דיבוק, לא היה לו אכפת מהדברים של רוי, הוא היה כעוס וכאוב על מה שקרה, הוא בכה ואמר לרוי "אני לא רוצה לראות אותך עכשיו, תניח לי. לך, תחזור לשון. אולי עכשיו הוא ירצה אותך, תתחתן איתו… אתה לא באמת אוהב אותי …"

בשלב הזה השארתי אותם לבד… ידעתי שלא יכול להיגרם נזק גדול יותר ממה שנגרם, אבל מה אני כבר ידעתי אז… שום דבר לא היה צפוי עם השניים האלה…

רוי החליט שהוא לא מוותר והוא עולה לקומה למעלה לדבר עם דון, דון לא רצה שהוא יתקרב אליו… הוא צרח עליו "תתרחק ממני, תתרחק ממני אני לא רוצה לראות אותך…"
רוי לא וויתר. הוא התקרב לדון, כמה שאפשר. המתח המיני שהיה בין שניהם הגיע לשיאו כשרוי התקרב ממש ממש קרוב לפנים של דון, הוא התקרב, הם עמדו שם, מסתכלים אחד לשני בעיניים, כשהנשימות שלהם מתחילות להיות כבדות וחזקות, התאווה שלהם אחד לשני מתחיללהתגה בר, דון כל כך רצה לנשק אותו אבל האגו שלו היה גדול מידי, אז רוי החליט לנשק אותו בהפתעה.

הוא נצמד לדון ובלי התראה פשוט הצמיד אותו לקיר ונישק אותו, דון בהתחלה לא הגיב, אחרי 5 שניות דון דחף אותו אחורה, רחוק ממנו וצרח עליו, "מה נראה לך שאתה עושה?!, אמרתי לך שאני לא רוצה לראות אותך! למה אתה מנשק אותי, תעוף ממני יא בוגד…"
רוי אמר שהוא לא יילך מבלי להילחם על הקשר שלהם, "להילחם, הא?, להילחם, זה מה שאתה רוצה." אמר דון, "כן!" השיב לו רוי, דון לא ענה, דון פעל, הוא נתן לרוי אגרוף בפנים, רוי דימם מהפה.

רוי הניח את ידו על שפתיו וגיחך, הוא הסיר את היד וראה דם, הוא התנפל על דון ושניהם נפלו על הרצפה והתחילו להיאבק זה בזה, דון הצליח להתגבר על רוי, רוי שכב על הרצפה ודון מעליו, הידיים של דון מלופפות סביב הצוואר של רוי והן חונקות אותו. רוי ניסה להתנגד לו, למשוך אותו אליו, בכוח. הוא משך אותו אליו עד שהם שוב הגיעו למצב שהם קרובים, הם התחילו להתנשק, הם החלו מיד להפשיט אחד את השני, כאילו מעולם לא רבו, דון ורוי שוכבים אצלי בבית, ותוך כדי זה הם בוכים, שניהם, אני לא יודעת מה זה היה, אבל אני בטוחה שזה בכי של אהבה, בכי של צער, של כאב… בכי שרק מישהו באותו מצב יכול לחוות.

לאחר הסקס היה ביניהם רגע של שקט, הם התלבשו, התארגנו לצאת מהבית, אבל דון לא רצה ללכת.. רוי לא ידע מה עוד לעשות. הוא התחנן אליו, "בבקשה, בוא נחזור הביתה יחד." דון אמר לו שהוא לא מוכן לזה.

רוי ביקש ממנו בקשה אחרונה לפני שהוא הולך. "לפני שאלך, בבקשה ממך, רק תן לי את הנשיקה הרכה ההיא, הנשיקה שהטריפה אותי כשנפגשנו… פעם אחרונה ואלך." דון השיב "אוקיי." הם התקרבו קרוב אחד לשני, ודון נישק את רוי על השפתיים, נשיקה רכה רכה, דון לא הניד עפעף, הוא סובב את המבט שלו, והלך משם.

רוי, שהיה שבור לא פחות ממנו, יצא מהבית, הוא חזר לדירה שלהם.
זה היה לי מוזר לראות את רוי הולך כשאני עדיין הייתה חקוקה בי השיחה כשראיתי אותו לראשונה… נפגשנו אז בבית שלי, אותו בית שאותו רוי עזב ממש באותו הרגע. שניכם חייכתם חיוך מאוזן לאוזן שממש סותר את הפרצוף הכועס ואת המבט המושפל שהיו לרוי, אני זוכרת שכשקראתי לך "קרפד" שנינו צחקנו ורוי הביט בנו במבט מבולבל. הוא לא הבין מה הולך כאן. ספרת לו שכל כך אהבת את קרמיט מהחבובות עד שביקשת מאמא שלך לקנות לך את הבובה שלו וישנת איתו בלילה, ואז גם הוא צחק.

אחרי שחזרתי הביתה, ודון סיפר לי מה קרה הייתי המומה. לא הבנתי איך כזה דבר יכול היה להתפתח.. הוא אמר שהוא רוצה לרוץ אליו, שהוא רוצה אותו, שהוא מוכן לשכוח מהכל, רק להיות איתו שוב. "להרגיש את התחושה הזו, התחושה החמימה הזו שהוא עוטף אותי בזרועותיו, שהוא מחבק אותי. אני רוצה אותו, קייט, אני רוצה אותו. אני מאוהב בו עד מעל הראש… אני רוצה אותו…"
הוא לא הפסיק לחזור על זה שהוא רוצה אותו בחזרה, שהוא רוצה שהוא יהיה שלו שוב, שהוא מוכן לשכוח מהכל, רק להיות בזרועותיו כל זמן אפשרי, בכל רגע נתון..
הוא התחנן בפניי שאלך אליו, שאדבר איתו, שאבקש ממנו להתנצל פעם אחרונה ואז הם ישלימו, הוא ביקש ממני להגיד לו שהוא מתגעגע לריח שלו, לרגע הזה שבלילה הוא היה מצמיד את הפנים שלו לחזה של רוי ונושם אותו, פשוט מסניף אותו. הריח שלו היה משגע אותו, וזה מה שגרם לו להשתוקק אליו אצלי בבית. זו הסיבה שהוא רצה אותו רחוק ממנו, הריח שלו יכול היה להצית אצלו כל כך הרבה רגשות, כאילו היה זה הטריגר שלו, לא כאילו, זה היה הטריגר שלו, הריח של רוי. בחיים לא ראיתי אהבה כזו, עכשיו אני גם מבינה למה הוא ביקש ממני להביא לו חולצה של רוי. הכל מתחבר לי עכשיו, זה היה מוזר לרגע אבל עכשיו זה מובן.
מה כבר יכולתי לעשות. אהבתי אותו, הוא היה חשוב לי. השעה כבר מאוחרת, חצי שעה אחרי חצות, כל הרחוב שקט, אבל הלכתי בכל זאת, הגעתי לדירה שלהם, קיוויתי שרוי יהיה שם ושלא הגעתי לפה לחינם.

דפקתי בדלת, ולא היה מענה. צלצלתי בפעמון ואף אחד לא ענה לי, למזלי, זכרתי לקחת את המפתח של דון. הכנסתי את המפתח לחור המנעול וסובבתי אותו, פתחתי את הדלת ונכנסתי לדירה. הכל היה חשוך. הדלקתי את האור ואז ראיתי אותו יושב שם בסלון עם בקבוק וודקה ריק לצידו. הבקבוק נראה חדש לגמרי. התקרבתי אליו. קראתי לו, הוא לא הגיב. נלחצתי… ניערתי אותו והוא התעורר, הוא הסתכל עליי בעיניים דומעות ובכה, הוא ביקש שאחבק אותו. הוא שמח לראות אותי. חיבקתי אותו, הוא (היה) חשוב לי גם, פחדתי שהוא עשה לעצמו משהו. שאלתי אותו אם הוא לקח משהו עם הוודקה והוא אמר שלא, הוא שתה אותה נקי, בלי כדורים ובלי כלום. הוא ביקש ממני להיות בשקט, ופשוט לחבק אותו. שמתי את הראש על הכתף שלו, והוא אמר לי "לא… לא ככה… ככה… בבקשה…" הוא הוריד את הראש שלי אל החזה שלו, ואמר "ככה, כמו שדון אוהב, כמו שדון רוצה…" לא היה לי מה לומר, עשיתי את זה, יכולתי לשמוע את הצער שיוצא לו מהלב, את הכאב שלו… אבל גם יכולתי להריח אותו, להבין על מה דון דיבר… זה היה ריח מתקתק, אפילו אני לא רציתי לזוז ממנו, ואז נזכרתי בשביל מה באתי.

ואז אמרתי לרוי "הוא מתגעגע לזה אתה יודע…" "למה?" רוי שאל. "לשים את הראש על החזה שלך ולהריח אותך, הוא רוצה את זה שוב, הוא לא יכול בלעדיך, רוי. הוא בוכה שהוא רוצה אותך איתו, שהוא רוצה להריח אותך שוב…" "באמת?" שאל רוי. "באמת." עניתי לו, "הוא סיפר לי היום על זה שהוא אוהב את הריח שלך, שהוא אוהב להצמיד את הראש שלו לחזה שלך ולנשום אותך…" רוי גיחך, הוא אמר שזה מה שהיה קורה כל לילה, דון לא הצליח להירדם בלי זה, ושהוא לא היה יכול להירדם בלי שדון עושה את זה, זה הפך להרגל, הם לא היו יכולים להיות אחד בלי השני ליותר משלושה ימים. רוי סיפר שכשהוא הלך לאימונים צבאיים, דון ישן עם החולצה האחרונה שהוא לבש, הוא רק דיבר וסיפר על כמה הם אוהבים אחד את השני, עד כמה האהבה הזו היא חלק מאוד חשוב מהחיים שלהם. ולפתע הוא נעצר, התחיל לדמוע ובקול דק הוא לחש לי באוזן. "אני לא רוצה שזה ייגמר. בבקשה, תעזרי לי…" אמרתי לו שדון אמר שהוא מוכן לחזור אליו אם רק יתנצל שוב פעם..

רוי אמר שהוא יתנצל עוד אלף פעם רק כדי שיחזור אליו, אבל דון רצה רק פעם אחת. פעם אחת ודי לא יותר מזה, פעם אחת אמיתית וכנה… רוי אמר שהוא יעשה את זה דבר ראשון אחרי שהוא יחזור מנסיעת העסקים שלו בעוד יומיים. הוא ביקש ממני שאתן לדון נשיקה ממנו, והוא נתן לי את החולצה שהוא לבש באותו היום, הוא הושיט לי אותה ואמר "קחי, תני לו אותה, יהיה לו קל יותר להרדם…" שאלתי אותו "ומה איתך? איך אתה תירדם…?" הוא השיב "כשהנחת עליי את הראש, דמיינתי שזה דון. אני עייף ממש אני אלך לישון עכשיו…" אמרתי לו "בסדר… לילה טוב." "את רוצה שאלווה אותך לרכב שלך…"שאל רוי, אמרתי לו שאני יכולה להסתדר לבד, לקחתי את החולצה שלו וחזרתי הביתה.

נתתי לדון את החולצה ואמרתי לו את מה שרוי אמר. הוא אמר שזה בסדר מבחינתו, שהגעגוע יעזור להם להבין כמה הם אוהבים אחד את השני..

השעה הייתה כבר 10 בבוקר. דון עוד ישן במיטה. לפתע צלצול בטלפן.. זו הייתה הודעה. והיא די ארוכה, מרוי… הוא כתב לו שיר… שיר די מוכר האמת.. זה היה "זה יהיה אני" (it's gonna be me) של N' sync .

"אתה בוודאי פגוע, אהובי, ואי אפשר להסתיר את זה. ראית את כולם באים והולכים. אני זוכר שאמרת לי שזה גרם לך להאמין שגברים לעולם לא בוכים, אולי בגלל זה כל מה שאני עושה לא נראה לך מספיק טוב. אתה לא רוצה לאבד את זה שוב. אבל אני לא כמותם, כי אהובי, כשלבסוף תזכה לאהוב מישהו, זה יהיה אני." רוי שלח לו.

"אין לך ברירה, אהובי, אלא להמשיך הלאה. אין זמן לבזבז, אתה עיוור מדי בכדי לראות שבסוף זה יהיה אני. אתה לא יכול להתכחש לזה, אז רק תגיד לי למה, כל מה שאני עושה לא נראה לך מספיק טוב אתה לא רוצה לאבד את זה שוב. אבל אני לא כמותם, כי אהובי, כשלבסוף תזכה לאהוב מישהו, זה יהיה אני." ענה לו דון.

"חחחחחחח… אני יודע אהוב שלי, אני יודע… אני מתגעגע אליך, אני לא מפסיק לחשוב עליך ולחלום עליך. אני מצפה לראות אותך כבר, אתה יודע שאני לא בחור שמראה רגשות יותר מדי, אבל אני ממש ממש רוצה להרגיש אותך כבר… אני מתרגש רק מלדבר איתך.." רוי שלח לו.
"אני גם מתגעגע אליך, אני יודע שהאדם שאני אוהב יהיה אתה, אתה לא צריך לשלוח את ג'סטין טימברלייק בשביל להגיד לי את זה… למרות שאם ג'סטין היה מגיע בלי בגדים זה היה עוזר עוד יותר… אני אוהב אותך פאצ'קו אני מחכה כבר שתחזור…" דון שלח לו.

"חחחחחחחח.. גם אני אוהב אותך, פונצ'ו, והוא חייב להיות לבוש, זה כתוב בחוזה חחחח… אני אוהב אותך יפה שלי… נדבר, אני נכנס לישיבה.." רוי הגיב.