האהבה שבכותלי הוגוורטס פרק 8

פרק 8:
"הכל התחיל לפני שבוע התאמנתי עם עוד לוחמת מהגדוד שלי, עד שאח שלי לוקאס. ועוד שני הילדים ששמרו איתו על השער של חומת מקדש הדרקון דרו ושון. הגיעו בריצה בריצה והודיעו שהאויבים שלנו עומדים לפרוץ לשטח המקדש. ובאותו רגע הם נכנסו לשטח המקדש איפה שהתאמנתי. הפילו את לוקאס דרו ושון. ואני אמרתי לג'ני (הוא לא אמר לי מי זו ג'ני אבל הסקתי שמדובר הלוחמת שהוא הזכיר קודם).
~קחי את לוקאס והאחרים למקום בטוח, הם צריכים טיפול רפואי דחוף!~
~אני לא יכולה להשאיר אותך לבד!~ היא אמרה לי.
~עכשיו!~ צעקתי. ~ זו פקודה. אני מפקד לוחמי האריאל אז יכולתי לתת לה פקודות, בדרך כלל לא נתתי פקוות אבל זה היה הכרחי. נשארתי לבד מול חמישים חיילים והמפקד שלהם בזמן שגדוד אחר שלהם נכנס למקדש והחיילים הגנו עליו. הבסתי את החמישים חיילים והמפקד בקלות.
(– ואו, איך הוא עשה את זה? ועוד לבד?! או מיי גאדד. – חשבתי לעצמי.).
ליאו המשיך לספר:
"ואז הרגשתי כוח חיים עצום מגיע לעברי וראיתי מישהו עם עינים לבנות. ואז קפאתי.—-"
"קפאת?" קטעתי אותו.
"כן," הוא אמר. "לאיש עם העיניים הלבנות קוראים לו קולסי. והוא יכול להפוך את כל הגוף שלך לגוש קרח במבט.
"אמאלה!" צחקקתי. "טוב נו תמשיך."
"מאז אני לא זוכר מה קרה." הוא ענה "עד שהתעוררתי לוקאס שון דרו טיילור, זה ידיד שלי. ועוד בן ברית שהם מצאו בדרך בשם ג'ייסון. והמשכנו ללכת, הייתה להם משימה לטיילור ללוקאס ולשאר. למצוא את חרב הגיבור שאין לי כוח לספר עליה עכשיו שאיכשהו בזמן הפלישה הלוחמים של האויבים שלנו הצליחו לקחת אותה. הערמנו על עוד שני אנשים עם כוחות דומים לשל קולסי, אחד קוראים לו ריי והוא יכול לירות עליך הרק מהשמיים בתנועת יד אחת. והשני קוראים לו היטר והוא יכול לשרוף את כל הגוף שלך עד העצם בצעד. קולסי לא נכפל בפח, אני נלחמתי בו עד שהתחשמלתי בפגיעה מאחוריי כנראה שריי והיטר התעוררו ואז הגעתי לכאן."
"רגע," נשנקתי. "אמרת שקוראים לאח שלך לוקאס ושחיפשתם את חרב הגיבור או משהו כזה?"
"כן. למה?"
הרמתי את הנביא היומי שג'יימס הביא לי אתמול והקראתי. "ילד בן ארבע עשרה מצייל ארץ שלמה! (זו הייתה הכותרת). ילד בן ארבע עשרה היצא למסע ולהציל את אחיו נקלע לתסבוכת שגורמת לו ללכת למצוא את חרב הגיבור, נלחם בכל השלישיה (כנראה הם קולסי היטר וריי). והציל את חבריו מגורל אכזר, אך לרוע מזלו החרב שאבה את כוחו מגופו והוא התמוטט על הרצפה. הדבר האחרון שאמר היה למאסטר שלו "מאסטר תציל את ליאו." בימים אלה הנער מובא לטיפול נמרץ בבית החולים של לונדון, גורלו של אחיו עדיין לא ידוע."
בנביא היומי של היום היה כתוב בקצרה. "אחיו של הנער הגיבור לוקאס הוצל מידי אויביו ועכשיו הוא מובא לטיפול בבית החולים בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות."
אחרי כמה השתנקיות של ליאו וקימות מהמיטה כדי לרוץ לאחיו, הסברתי לו שזה בלתי אפשרי שאנחנו במרחק אלפי קילומטרים ממנו. עד שהוא הבין כמה זמן לקח ואו.
"למה צבעת את השיער?" הוא שאל אותי.
"אני לא!" התגוננתי זה הצבע הטבעי שלי!."
"שנייה אני צריך לבדוק משהו!" אמר והוציא את השרביט שלו,(ליד השרביט הייתה לו חרב.) הוא מלמל כמה מילים מוזרות. הרים את השרביט מעל שנינו. ואז על אחת הידיים של כל אחד מאיתנו הופיע כיתוב זוהר בכתה יפה ומסולסל. אצל ליאו היה כתוב בכתב סגול ~קוסם~ ואצלי היה כתוב בכתב כחול כסוף ~נימפה~