האהבה שבכותלי הוגוורטס פרק 1

פרק 1 :

פרק 1
"או מייי גאדד," צעקתי בהתרגשות והתקשרתי לג'סיקה להודיע לה. טי טי טיט יטי צפצף הטלפון. וכבר על הצלצול הראשון, הייתי חסרת סבלנות. טי .. טי .. טי .. טי נו תעני כבר, התעצבנתי. ..טי טי.. טי .. הלו, ענתה לי ג'סיקה. "את לא תאמיני?"
"מה? מה?" היא שאלה, בהתרגשות.
"קיבלתי את המכתב!" צעקתי דרך הטלפון.
"או מיי גאדדדד," היא צעקה לי בחזרה. אבל אז היא שתקה ושמעתי רק את הנשימות שלה דרך הטלפון. "מה קרה?" שאלתי "אני לא קיבלתי ועוד מעט נגמר החופש?"
"מהההה?!" נדהמתי "איך זה יכול להיות? לא יכול להיות שאת סקיבית" היא נאבקה בדמעות דרך הטלפון ואני הרגשתי את זה "ביי." אמרתי ונתקתי את השיחה
רצתי לבית של ג'סיקה כי לא רציתי לדבר על זה דרך הטלפון אנחנו גרות ממש קרוב אז לא הייתי צריכה לרוץ הרבה דפקתי בדלת וג'סיקה פתחה לי "היי." היא אמרה לי בעצב "נו, אל תהיי כזאת אמרתי." לה "את בטוח תקבלי את המכתב שלך!" פתאום נשמע קול מהסלון, רצנו לסלון לבדוק מה קרה ראינו את אחותה הגדולה של ג'סיקה עם מטאטא ביד כל הסלון הפוך לגמרי והחלון מנופץ. "עוד פעם," אמרה ג'סיקה "שרה את מגזימה עם כמות של הפעמים שאפשר לרכב על מטאטא מעופף ולהרוס איתו את הסלון." "חה חה חה," אמרה שרה "נו אז קיבלת כבר את המכתב שלך?" "לא לא קיבלתי." ענתה ג'סיקה. בעצב. "נו דיי את לא צריכה לבכות בגלל זה שלא קיבלת מכתב—" פתאום התפרץ ינשוף לחדר עם מכתב קשור לרגל שלו "לא משנה." -תזמון מוצלח- אני חושבת לעצמי, ומסתכלת על הינשוף. ג'סיקה חטפה את המכתב מרגלו של הינשוף כל כך חזק עד שהיא כמעט נתלשה והינשוף מסתכל עלייה באימה ככה כאילו היא הולכת לגדוע לא את הרגל או לרצוח אותו מינימום "ייייייייייייייייייייייייייייייייייייישששש!" צעקה ג'סיקה ואני התחלתי לשיר "אנחנו הולכות להוגוורוטס, אנחנו הולכות להוגוורטס….." כמה ימים אחרי זה הלכנו לסמטת דיאגון וקנינו את את הדברים להוגוורטס. והתרגשנו כל כך אחרי שקנינו כמעט את כל הדברים חוץ משרביט וספרים נכנסנו לחנות הספרים שאני תמיד שוכחת את השם שלה, בסמטת דיאגון. אנחנו נכנסות. ג'סיקה ושרה איכשהו הצליחו להעלם לי ואני רצתי בכל החנות וחיפשתי און "נו איפ-" בום! התנגשתי במישהו ונפלתי על הרצפה "את בסדר? אני ממש מצטער. לא ראיתי אותך." מישהו שאל אותי והושיט לי יד לעזור לי לקום הוא עזר לי לקום ואמרתי "כן, כן אני בסדר." ואז הסתכלתי עליו ואו אם ג'י כמה שהוא היה חתיך, חתיך ברמות שיכולות להתחיל דת חדשה. "אני ג'יימס." הוא אמר לי "ג'יימס פוטר."
"אני ג'ייד ג'ייד ווסט," אמרתי "גם אתה מתחיל ללמוד בהוגוורטס "לא," הוא ענה "זו כבר השנה השנייה שלי, אבל אח שלי מתחיל ללמוד פה. חח את יודעת את ממש יפה."
"תודה." עניתי במבוכה.
"רוצה לשבת בתא שלי ברכבת? אני אכיר לך את החברים שלי."
באתי להגיד שאין בעיה אבל אז נזכרתי בג'סיקה "אני לא יכולה הבטחתי לחברה שלי שאני אשב איתה!"
"אז תביאי גם אותה." אמר לי בחיוך כובש.
"אין בעיה." אמרתי לו. ואז נזכרתי "חברה שלי מחפשת אותי. בטח נאבדתי לה אז ביי".
"ביי" הוא אמר והלכתי לחפש את ג'סיקה.