האהבה כואבת- פרק 1

זה סיפור אחר עכשיו לא קשור לסיפור שלי ושל המשתמשת השנייה

פרק 1
ליה הייתה ילדה בכיתה ח' , בת 14 . ילדה יפה, שיער חום כהה חלק-גלי עד המותניים ,עיניים ירוקות מהפנטות. רזה, חיוך מושלם שיכול להמיס כל בן. היא הייתה רקדנית והיא שרה יפה מאוד. היא הייתה מיודדת עם כולם בכיתתה .אתם בטח חושבים שהיא הייתה מקובלת, סנובית ושוויצרית, אבל זהו, שהיא הייתה רחוקה מלהיות כל זה. לכל הדברים שיש לה לא מתייחסים בכיתתה, לא לחיוך שלה, ולא לזה שהיא רוקדת ושרה מושלם. מסיבה אחת פשוטה ,הא הייתה חנונית…
-נקודת מבט ליה-
פקחתי את עיניי וראיתי את קרני השמש מאירות את כל החדר, ונאנחתי. ראיתי שהשעה 7:10 ויש לי עוד 20 דקות לישון. ניסיתי להירדם שוב אך ללא הצלחה. קמתי מהמיטה, ולבשתי שמלה שחורה פשוטה, עד הברכיים כתפיות עבות. נצמדת בבטן ונופלת בחלק התחתון. נעלתי נעלי בובה. התאפרתי במסקרה, ליפגלוס ושמתי בושם. פיזרתי את שעריי והסתכלתי במראה. ירדתי למטה וגיליתי על הספה את אחי ליאם- בין 14 וחצי, גדול ממני בחצי שנה. זאת אומרת, הוא איתי בשכבה (למזלי, לא בכיתה),"היי, איך זה שאתה ער כל כך מוקדם?" ."איך זה שאת התעוררת מוקדם כל כך?" התחכם. "יופי… התעוררתי ולא הצלחתי להירדם שוב" אמרתי. "כמוך כמוני" ענה לי מבלי להסיר עיניו מהטלוויזיה. גילגלתי את עיניי והלכתי למטבח.
"נו, בוא כבר" קראתי לליאם בשעה 8:15 "אנחנו נאחר"אמרתי שוב, ועכשיו גם לחץ נשמע בקולי "ליאם" צרחתי עליו, והוא קפץ מהספה פשוטו כמשמעו; צרחתי עליו כל כך חזק עד שהוא נבהל. הוא סגר את הטלוויזיה, לקח את תיקו. והלך אחריי כמו רובוט.
"ביי" אמרתי לו כשהיינו בכניסה לבית הספר. הסתכלתי בשעון וגיליתי שהשעה עכשיו 8:20 . כלומר, עוד 10 דקות מתחיל הבית ספר. ננסתי לכיתה וחיפשתי את "מייגן" צרחתי לחברתי הטובה; אי אפשר להגיד שהיא הייתה חברה נאמנה, טובה , מדהימה ומושלמת כי לפעמים ברגעים שאני צריכה אותה, היא הייתה עם החברות האחרות שלה. מייגן הייתה ילדה עם שיער בלונדיני גלי עם בקבוקים עד המותניים, עינים כחולות והיא כמובן, הייתה אחת מהמקובלות (חוץ מהפעמיים שהסתובבה איתי).
המורה נכנסה לכיתה והתיישבתי במקום "נא להוציא מדעים" אמרה בקול הצפצפני האופייני לה. העתקתי בשעמום מהלוח. ולא הבנתי מילה ממה שאני כותבת- זה שאני חנונית לא אומר שאני אוהבת ללמוד.
שעתיים שלמות עברו, אבל לי זה הרגיש כמו שנים. כשנשמע הצלצול להפסקה. קמתי מהכיסא וחיפשתי את מייגן. כשראיתי שהיא עם מייגן התיישבת באכזבה. הסתכלתי ימינה וראיתי את דילן- דילן היה ילד בכיתה של אח שלי (חבר הכי טוב של ליאם) הוא היה ילד עם שיער חום מסודר בקפידה, אחד מהמקובלים, ספורטאי והבן שאני מאוהבת בו. הסתכלתי עליו כמה שניות עד ששמעתי קול באוזן שלי: "את בוהה". הסתובבתי והופתעתי לגלות שזו מייגן. "את חייבת להפסיק עם זה, אין סיכוי שהוא יאהב אותך." אמרה מייגן. "אני יודעת את זה, אבל לצערי אני לא יכולה לשלוט על רגשות. הלב שלי עושה מה שבא לו." אמרתי לה והגנבתי אל דילן מבט חטוף.