האהבה הישנה

כבר מאותו היום בו נולדתי, הרגשתי כמו בגן עדן. ידעתי שמפה אני כבר לא ארצה ללכת. תמיד היה לי מה לעשות ואת מי לראות. "משעמם"? לא הכרתי מילה כזאת. היו שם הרבה אנשים כמוני.. אולי בצבעים שונים ובצורות שונות, אבל כולם היו חברים של כולם ואף אחד לא הרגיש מקופח. עד שיום אחד, אבא שלי החליט שמגיע לי יותר מזה והביא לי מתנה… זאת הייתה נפש שדומה לי בדיוק!.

מאותו הרגע שראיתי אותה, הרגשתי שזאת הולכת להיות חברות שתימשך שנים. וכך היה…
כל יום היינו מדברים אחד עם השנייה, צוחקים על החיים ותמיד היה לנו כיף יחד. תמיד הייתי מזמין אותה לארוחות על חשבוני כדי לצאת ג'נטלמן כל פעם מחדש והאמת, הלך לי לא רע בכלל. אחרי מספר חודשים של קשר חזק מאוד, החלטתי שאני מוכן ושאני רוצה להגיד לה באמת כמה אני אוהב אותה ומוכן לתת את הכל בשבילה.

התייעצתי כמה ימים לפני זה עם חברים כדי שיתנו לי רעיונות איך לגשת אליה ובאיזו צורה, אז דיברתי איתה יום לפני. אמרתי לה שיש לי הפתעה גדולה בשבילה ושאני רוצה לקחת אותה למקום הכי יפה שראיתי בעולם. היא הסכימה בביישנות ואמרה ושנדבר מחר. כל כך התרגשתי! רציתי לקחת אותה לארוחה חגיגית, ואחרי זה להראות לה את המקום הכי יפה שהלילה מכיר… את הירח. רציתי שנשב עליו שנינו ביחד, ואז אני אחזיק לה את היד ואשפוך את הלב שלי אל תוך אוזנייה. כבר תכננתי את הכל בראש, והלכתי לישון.

הבוקר הגיע, עשיתי כמה סידורים והלכתי לעבודה. שלחתי לה הודעה: "בוקר טוב יפה שלי… מחכה לערב ." היא לא החזירה לי אבל זה לא ממש עניין אותי.. הייתי מסונוור מהתוכנית שלי. והנה הערב שכל כך חיכיתי לו הגיע… התבשמתי ויצאתי לכיוונה כשחיוך רחב מקשט את פניי. לפתע ראיתי את הדבר הכי איום בעולם. זר הפרחים שהחזקתי פשוט נשר לי מהידיים ולא רציתי להאמין לעיניים שלי. ראיתי אותה יושבת עם מישהו אחר.

צוחקת ומחייכת לה כאילו לא הייתי ולא נבראתי כלל! הוא הזמין אותה לארוחה טובה, ואני ראיתי אותם יושבים אחד מול השנייה ומדברים בחיוך רחב כששני נרות ריחניים מקשטים את שולחנם. התמלאתי בבלבול וניגשתי אליה. הסתכלתי עליה ופשוט צרחתי: "תגידי את לא מתביישת?! אחרי כל מה שהיה בנינו את נפגשת עם מישהו אחר ואוכלת איתו ארוחת ערב רומנטית?? חוץ מזה לא אמרנו שאנחנו נפגשים היום?? מה קורה לך?!?". היא הסתכלה עלי המומה ואמרה לי: "תגיד אתה משוגע?? מה אתה צורח פה באמצע הארוחה שלנו?אנשים מסתכלים זה מביך.. ולמה לעזאזל אתה לא שם עלייך משהו בקור הזה? אתה מגעיל אותי!!".

לאחר שהיא אמרה את זה הם פשוט קמו והלכו.. ומאותו היום לא ראיתי אותה יותר. כבר שבוע עבר. חשבתי לעצמי כל מיני מחשבות שבלבלו אותי נורא. מעניין מה איתה עכשיו ועל מה היא חושבת.. מעניין אם היא נזכרת בי לעיתים, ומעניין אם היא עדיין עם אותו אחד שאיתו ראיתי אותה לאחרונה. הייתי כל כך אטום ולא נתתי לראש שלי לחשוב. התחלתי להתייחס לחברים שלי בצורה מגעילה ולא נתתי לאף אחד להתקרב אלי. לא דיברתי על זה עם אף אחד ונסגרתי. תקופה נוראה. התחלתי להתנהג כמו אדם בלי לב ורגשות. זה השפיע עלי כל כך מהר. הלב שלי התמלא בגעגועים ולא יכולתי לשלוט בעצמי.. הרגשתי שלא משנה איפה היא נמצאת עכשיו, אני חייב לראות אותה.

הרגשתי שממש היה לי קשה להתקיים בלעדיה. וככה מספר שבועות עברו להם, עד שלא יכולתי לשלוט בעצמי יותר והחלטתי ללכת אל ביתה ולראות מה איתה. כשתקתקתי בדלתה, אף אחד לא ענה לי. וכשנכנסתי, אף אחד לא היה בבית. עליתי למעלה ועברתי בין כל המסדרונות והחדרים ולא ראיתי דבר מלבד כל המתנות שלי.. ומכתבי האהבה שהייתי כותב לה. ראשי התחיל להתמלא במחשבות והלב שלי התפוצץ מגעגועים. הרגשתי חלש וירדתי למטה, ישבתי על הכיסא שבמטבח והתחלתי לבכות. לאחר שניגבתי כמה דמעות מלחיי, העפתי מבט אל המקרר וראיתי משהו חשוד.

מעטפה שהייתה דבוקה אליו ועליה מגנט גדול ואדום בצורת לב. התקרבתי אל המקרר והרגשתי שהלב שלי מתחיל לדפוק חזק! פתחתי את המעטפה וקראתי את הפתק. לאחר שסיימתי, התמלאתי בשמחה וידעתי שאני הולך לראות אותה שוב! יצאתי מהבית ורצתי אל אותו המקום בו ראיתי אותה לאחרונה אוכלת עם מישהו אחר. הצלחות שלהם עדיין היו שם והאוכל שבתוכן כבר הרקיב, אך זה לא עניין אותי. הייתי חייב לאכול ממנו. ומאותו הרגע שבו אכלתי מהצלחת – חיי השתנו לנצח… וכך גם חייכם.

ועכשיו רק תרשו לי להראות לכם מה היה כתוב בפתק בו היא כתבה לי:

"אדם שלי …

מאותו היום שבו ראיתי אותך, הרגשתי שזאת הולכת להיות חברות שתימשך שנים. הרגשתי שאתה משלים אותי, ואני אותך. ורק רציתי שתדע דבר אחד… אתמול ראית אותי יושבת עם מישהו אחר, ואוכלת איתו. רציתי שתדע שזאת לא הייתה אשמתי! אותו אחד נקרא נחש, והוא פיתה אותי לאכול משהו שאבא שלנו אסר עלינו לאכול כשהוא ברא אותנו.

המאכל הזה היה פרי… פרי מעץ הדעת. אבא אמר לי שאחרי הארוחה הזאת, אני אצטרך ללכת למקום אחר שבו הצבע הורוד נרקם רק בחלומות שלנו. מקום שבו יש רגשות שנקראים "שנאת חינם" ו"כעס" ו"חטאים" ו"לשון הרע".

הוא אמר לי עוד כמה שמות של מילים מוזרות כאלו שלא שמעתי אף פעם, אך אני בטוחה שאני אדע למה הוא התכוון… ממחר. הוא גם אמר לי שנועדנו להיות ביחד, ואם אנחנו נפרדים אחד מהשנייה אנחנו יכולים להיות "חולים" ולהרגיש "חולשות". אני לא יודעת בדיוק למה הוא התכוון אבל אני חושבת שזה לא ממש טוב.

בכל אופן… הוא אמר לי שאם אנחנו רוצים להיות יחד, אתה צריך לחזור על אותה הטעות שאני עשיתי, וכך הוא ישלח אותך למקום שאליו אני אמורה להגיע מחר. ולאחר שתגיע אליו, אנחנו צריכים לנסות להתקיים בעולם אחר… הוא גם אמר שאנחנו צריכים להתרבות, ולעשות הכל כדי להישאר בחיים. ביחד. אתה ואני. אני לא מנסה לשכנע אותך להסכים, אני סך הכל רוצה שתקשיב ללב שלך ותחליט מה לעשות…
אני אוהבת אותך.

שלך…

חווה."