Mayosh
היי, אז אחרי הרבה זמן שלא כתבתי ניצלתי את הזמן ומייד כתבתי לכם. אז הסיפור משתנה לגמרי וזאת רק ההתחלה. מקווה שתאהבו.. :)

האהבה האסורה | פרק 5

Mayosh 05/02/2017 693 צפיות אין תגובות
היי, אז אחרי הרבה זמן שלא כתבתי ניצלתי את הזמן ומייד כתבתי לכם. אז הסיפור משתנה לגמרי וזאת רק ההתחלה. מקווה שתאהבו.. :)

הבזק של אור סינוור אותי. פקחתי את עייני ושוב ראיתי את החדר האפור והקטן . ניסיתיל קום אבל לא יכולתי. ראיתי שהרגל שלי מגובסת כולה ונכנסתי להלם, אך לא הצלחתי להוציא מילה. מיד המוניטור החל לצפצף , הסתכלתי הצידה וראיתי שהמספרים עולים ועולים… ולאט לאט הרגשתי חולשה . אחרי כמה שניות ראיתי את ניר נכנס וצורח לרופא שיגיע. הרופא נכנס ועוד כמה אנשים אבל הם לא נתנו לניר להיכנס לחדר. הוא צרח מעצבים ודפק על הדלת שייתנו לו להיכנס. מהשלב הזה אני כבר לא זוכרת כל כך. אחרי כמה שעות התעוררתי שוב. הרגשתי חרא . ניר לא זז ממני לרגע. "ני.. ניר" דיברתי בשקט. "מורי שלי , אני כל כך מצטער" ניר אמר לי ומבט עצוב בפניו. אני לא הבנתי למה הוא מצטער אבל ידעתי שיש כאן משהו מעבר. "תספר לי.. תספר לי הכל" אמרתי לו. "אוקי…. אני חייב לך את זה. לפני בערך עשרים שנה הוקם מאיין מוסד כזה, 'ניאון' הוא נקרא.זהו כביכול מוסד שמטפל באנשים ועושה 'קסמים' בכל מה שקשור לרפואה. בכל מקרה , אבא שלי ועוד כמה חברים שלו הוחזקו שם בכוח והוכרחו לעשות דברים איומים… . אבא שלי היה מוכן לעשות הכל כדי שלא יגלו עלי ועל אמא שלי ושיפגעו בנו אבל לצערנו הם גילו אותנו. הם הרגו את אמא שלי כשהייתי בן חמש. על אבא שלי אני לא יודע כלום ואין לי מושג אם הוא בחיים. בכל מקרה, חברים של אבא שלי , אלכס למשל הרופא שמטפל בך לקחו אותי תחת חסותם. אני איתם מאז גיל חמש. הם רודפים כבר כמה זמן אבל הפעם יותר מתמיד. אני נשבע לך שלא רציתי להגיע למצב הזה.. פשוט התאהבתי ואם הייתי יכול לחזור אחורה לא הייתי נותן לזה לקרות בחיים". הייתי בהלם מוחלט. לא ידעתי איזה סיפור יש מאחורי העניין הזה וגם לא ידעתי איך להגיב. "ואמא שלי….? היא בטח מחפשת אותי " שאלתי. "היא בחופשה עם אבא שלך את זוכרת? הם יהיו שבוע באילת. אז ככה שאף אחד לא יודע כלום". אויש שכחתי מזה לגמרי. בלילה רצו לי אלפי מחשבות בראש. מה לעזעזל קורה איתי? למה כל דבר אצלי בחיים כזה מסובך ? מה אגיד לאמא ואבא? . הדמעות החלו לזלוג לי מהעיינים , ולא הפסיקו כמו ברז שאי אפשר לסגור אותו. הרגשתי כל כך חסרת אונים וכל גופי כאב. אלו לא החיים שרציתי לעצמי פשוט לא.
אחרי יומיים בערך ניר לקח אותי הביתה. הוא הביא איתו דברים וישן איתי במשך כמה ימים. הוא דאג לי כמו שאף אחד לא דאג לי מעולם. כל כך כאב לי עליו, על הכאב שלו והסבל שיש לו . הוא לא יסלח לעצמו .
~ליה אני גם היום לא אגיע אני לא מרגישה טוב~ סימסתי לליה וסגרתי את הטלפון . הרגשתי כל כך רע לשקר לה. ניר התיישב לידי במיטה. הוא הביט בי במבט אוהב . הוא הוריד את החולצה שלוונכנס מתחת למיטה. הנחנתי את ראשי על חזהו והרגשתי אותו עולה ויורד. חום גופו הנעים חימם אותי. הוא ליטף אותי בפניי ולאט לאט נרדמתי.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך