האהבה האסורה | פרק 4

* נקודת המבט של ניר*
" מור תיזהרי!! " צרחתי למור כשראיתי את המכונית השחורה פוגעת בה. מור נפלה אחורנית והמכונית עלתה לה על הגל. שמעתי את מור צורחת מכאבים. מהמכונית יצא גבר, לבוש בחליפה שחורה ומשקפי שמש שחורים. הוא תיכנן לחטוף את מור. מיד רצתי , הוצאתי את האקדח מהכיס הנסתר במעילי ויריתי באיש . האיש נפל על הרצפה ומיד שלולית דם הקיפה אותו.
רצתי למור. " מור!! מור!! את שומעת אותי??!!" צרחתי כמו שלא צרחתי אף פעם. ראיתי שהרגל שלה נשברה והתנפחה. הסטתי את שיעורתיה, פתחתי את פייה והתחלתי להנשים אותה ולבצע החייאה. " מור !! תתעוררי!! אני מצטער , אני מצטער!! אני אוהב אותך…" מיררתי בבכי. לא יכולתי לעצור את הדמעות. הוצאתי את הטלפון מהכיס וחייגתי לרון. "נו רון תענה נו" . "הלו?" ,רון ענה לי. "רון!!! אני …קרתה תאונה ו.. ובואו מהר מהר!!!" לא הצלחתי להוציא מילה מהפה. "אחי תירגע אנחנו בדרך אל תאג. ליד הבית ספר של מור נכון?" רון שאל "כן , כן תגיעו מהר ".
תוך כמה דקות רון הגיע ועזר לי להרים את מור ונכנסנו לאוטו. במהלך כל הנסיעה לא זזתי ממור אפילו לא לשנייה.
לאחר חמש דקות הגענו ומיד הוצאנו את מור ופגשנו את אלכס.
"אלכס, אלכס ה..הגברים השחורים… הם מצאו אותנו, הם פגעו במור!! תציל אותה בבקשה!!!".
עברו כמה שעות מאז שאלכס יצא מהחדר והרגשתי שאני עוד שנייה מת מלחץ. הדמעות לא הפסיקו לזלוג.
אלכס ייצא מהחדר וישר קמתי . "אלכס? מה קורה איך מור?!" שאלתי בתוקפנות.
"היא בהתאוששות כרגע. ייקח לגוף שלה קצת זמן להחלים. היא תצטרך אותך יהיה לה קשה" אלכס ענה לי והשאיר אותי לבד.
התיישבתי ותפסתי את הראש עם הידיים. איך עשיתי לה את זה? איך סיכנתי אותה ככה?, זה הכל באשמתי.

*חוזרים לנקודת המבט של מור*
ראיתי מסך שחור. שמעתי מילמולים ולאט לאט פקחתי את העיניים. בהתחלה ראיתי במטושטש. אחר כך התגלה לפני חדר קטן ואפור. ניסיתי לזוז ולא יכולתי.כל הגוף כאב לי . ראיתי את ניר יושב לידי. הוא ראה שהתעוררתי ומייד קם אלי. "מור! מור אהובה שלי! הכל בסדר אני פה". לא הבנתי מה קורה איתי ואיפה אני בכלל. ניסייתי לדבר אבל לא יכולתי. ניר סימן לי שזה בסדר והתכופף אליי ונשק לי במצח. "אני פה מור. אני לא הולך לשום מקום" הוא אמר אבל כבר הראייה שלי הטשטשה וראיתי מסך שחור.