האהבה בין נועם וליאם (פרק 1)

היו היה בעיירה קטנה שני ילדים נועה וליאם. נועם וליאם היו חברים טובים אבל לליאם לא היה משפחה הוא היה יתום ועני. לעומת נועה שהיא הייתה ממשפחה גדולה ועשירה בעיירה. למרות שהם שני ניגודים הם אהבו את זה מהילדות. אבל לא היה להם אפשרות להיות ביחד בגלל שהוריה של נועה מלכה ודני לא הרשו זאת. כעבור כמה שנים ללא קשר בין הילדים הם נפגשו בנהר שליד העיירה שלהם.
נועה :אני לא זוכרת אותך מאיפה שהו?
ליאם: כן גם לי יש הרגשה כאזת.
נועה: במקרה לא קוראים לך ליאם?
ליאם: יואו איך ידעת!
נועה: מין תחושה כאזת.
ליאם: וגם במקרה לא קוראים לך נועם?
נועה: נכון אז כנראה יש לנו עבר משותף.
ליאם: נכון אני מתחיל להיזכר שהיינו קטנים אהבנו זה את זה אבל הורייך לא נתנו לנו להיות ביחד.
נועה: אתה צודק אני הולכת לדבר עם הוריי.
כשנועה גילתה את הנשמע היא רצה להורים שלה ופתחה איתם דיוון.
דני: כן נועה מה ברצונך לספר לנו?
מלכה: כן אנחנו מחכים.
נועה: אוקיי אני נפגשתי עם ילג בגילי בנהר נפגשנו והתחלנו שיחה דיברנו והסקנו מסקנה שאתם ניסיתם להפריד ביננו כי הוא היה עני ויתום למה?
הם שתקו ורגע ואז הם ענו ביחד
דני ומלכה: פשוט רצינו מישהו יותר עשיר עם הורים בשבילך מתוקה.
נועה:בשביל זה עצרתם אהבת אמת אני שונאת אותכם!!!
נועה רצה לחדרה בבכי ושני ההורים החלו בשיחה.
דני: אולי כדי שהם היו ביחד כדי לשמח את הילדה?
מלכה: כן גם אני חושבת כך.
אחרי השיחה נתנו לנועה להיות עם ליאם ונועה הייתה שמחה.
ליאם ונועה רצו להתחתן אבל הם לא יכלו בגלל שלא היה להם מספיק כסף. אז הם ביקשו נדבות מאנשי העיירה וקצת אנשים נתרמו לכך. אזד לא היתה להם בררה אז לבקש מהורייה של נועה. אבל הם סירבו אז נועב ביקשה שליאם יצא והתחילה בשיחה:
נועה: בבקשה אני מתחננת
דני:אוקיי אני מוכן לתת לך
מלכה: מה פתאום!!! מספיק נתנו לה להיתחתן עם היתום הזה עכשיו גם כסף אין מצב!
נועה: אני לא מאמינה אני שונאת אותכם!!!
דני: ראית! מה קרה עכשיו אולי לא נראה את הבת שלנו לעולם!
מלכה: אתה צודק הייתי איומה.
כעבור שנתיים של חיפושים אחר ליאם ונועה הם מצאו אותם בנהר שליד העיירה.
דני ומלכה אמרו לנועה שהם מצטערים והם ימננו את החתונה ואת הבית.
אחרי חודש מן הפגישה ליאם ונועה התחתנו וחיו בעושר ואושר עד עצם היום הזה.
הסוף