A-188
אז סיימתי את הסיפור, סוף זוועה אני מודעת יש לי מחסום כתיבה ענקיי!
העדפתי לגמור את הסיפור ולא להמשיך אותו מכוער...
אז מקווה שאהבתם בכול זאת את הסיפור
ליילה טוב :)

דרך עיניים אדומות הכול ורוד – פרק 20 ואחרון

A-188 13/11/2013 951 צפיות 6 תגובות
אז סיימתי את הסיפור, סוף זוועה אני מודעת יש לי מחסום כתיבה ענקיי!
העדפתי לגמור את הסיפור ולא להמשיך אותו מכוער...
אז מקווה שאהבתם בכול זאת את הסיפור
ליילה טוב :)

-כעבור שלושה חודשים-

-נקודת מבט נוי פרץ-

אני מסיימת לארוז את המזוודה הגדולה , אני לא מאמינה, זה כול כך קשה לעיקול, זה כול כך מוזר.
לא חשבתי שאני אצא מהמוסד הזה, לפחות לא בחיים…
ועכשיו, אחרי הגמילה הקשה הזאת, אני חוזרת בחזרה אל הבית, אל המשפחה אחרי כול מה שעברתי פה בחודשים האחרונים.
גמילה, לילות ללא שינה, סבל שאי אפשר לתאר במילים, אהבה…
מאור עזב את המוסד הזה מלפניי שבועיים, בעוד שהוא היה בטוח במאה אחוז שהוא עוזב את המוסד הזה רק בארון קבורה, ואילו עכשיו הוא נקי מסמים, לאחר הגמילה, אדם חדש לגמריי.
אני מורידה את המזוודה מהמיטה אל הרצפה, מעיפה מבט אחרון בחדר השנוא הזה ויוצאת ממנו, גוררת את המזוודה השחורה שלי אחרי אל עבר היציאה, אל אימי שמחכה לי, ומאור…
אני צועדת לאט במסדרון הארוך והלבן, מוכר להחריד, לשכוח אותו זה כמו לשכוח איך אני נראת, אבסורד למדי.
אני עוברת את המסדרון, מביטה החוצה אל החצר, אלכס וחי, יושבים בזרועות של זה, מדברים, חיוכים אמיתיים, גם הם יעזבו את המוסד בקרוב, חי כבר נקי, אבל אלכס עוד לא.
לפני שבוע וחצי הגיעו חדשים, משקפים את מה שאנחנו היינו בתחילת התהליך, ילדים מסוממים וטיפשיים.
אני חושבת על כולם, על איך היינו בהתחלה, ואיפה כול אחד מאיתנו עכשיו, אחרי הגמילה, אחרי התהליך הארוך והמלא יסוריים.
אושר עזב את המוסד מלפני חודש, מה קורה איתו בחוץ אין לי מושג, אני רק יודעת שאחרי ההלוויה של מאי הוא לא אותו הדבר, הוא באבל, מנסה להמשיך הלאה שם בחוץ, בעולם החיצוני.
גם שיר התנקתה מהסמים, אבל היא מסרבת לעזוב, היא נשארת פה עם עידו, לפחות עד שהוא יתנקה מהסמים ושניהם יוכלו לצאת מהמוסד הדפוק הזה ביחד אל העולם.
כולנו מצאנו אהבה, אהבה כול כך טהורה שפרחה במקום כול כך אפל.
כולנו מחפשים, מנסים, מוצאים את מקומנו בעולם עכשיו לאחר הגמילה המפרכת, מחפשים מחדש את נתיב חיינו.
ועכשיו אחרי כול החודשים הקשים האלה,
החודשים הארוכים והאימתנים האלה ׳שעיניי היו אדומות, עכשיו בוודאות אני יודעת שהכול ורוד׳.


תגובות (6)

סיפורר מושלםםםםם
חבל שהוא ניגמר

13/11/2013 13:38

מושחםםםםםםםם
רציתי להגיד לך שהסיפורים שלך מדהימים ומרגשים ומדברים מתוך הבנה וזה די מוזר
את קטנה ממני ואת מבינה על הדברים שאולי חלק מאיתנו חווים את זה, או חוו את זה, (חוויה) ואת אשכרה מבינה וכותבת, וגם אם הדברים הם לטוב והדברים הם לרע את מעודדדת אותנו ללכת בדרך הישרה
ואני אשמח לחכות לסיפור הבא שלך, ואפילו עונה שניה בסיפור פרנויה

13/11/2013 14:23

ממש אהבתי ♥

14/11/2013 04:06

אממ אהבתי את הסיפור אבל הוא לא היה לגמרה מובן .
בכול מקרה .. מחכה לסיפור הבא שלך ♥

14/11/2013 11:28

וואי הסיפור היה ממש יפה מאוד התחברתי אליו אבל נגמר מהר..
אני מקווה שתמשיכי לכתוב סיפורים מדהימים כי את כותבת מדהים! ♥

19/11/2013 07:25

אני מאוהבת בכתיבה שלך ואיך שאת מעבירה את הרגשות של הדמויות לקוראים בכל כך קלות וגורמת להם להתחבר. סיפור מדהים!! מקווה שתעלי סיפור חדש- לא יכולה לחכות 3>3>3>

21/11/2013 08:22
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך