דרך עיניה- פרק 3 (הייזל)

הייזל

24.9.2014

בסיום האימון הראשון שלי עם נבחרת המעודדות, היו לי כתמי זיעה מתחת לבית השחי, הלב שלי פעם כאילו הרגע סיימתי ריצת מרתון, והרגליים שלי רעדו, צורחות עליי להפסיק לעמוד וללכת להשתרע על האדמה מבלי שאף אחד יראה.
כן, לא הייתי בכושר. אף פעם לא הייתי בן אדם ספורטיבי, הפעמים היחידות שרצתי היו בשיעורי ספורט כשהמורה לספורט צורחת עלינו ומדרבנת אותנו לרוץ כשכל פעם שהיא מסיטה מבט כולנו מפסיקות לרוץ ומתחילות לפסוע בייאוש.
ויולט לואיס, קפטן נבחרת המעודדות וחברה טובה לשעבר של אוליביה, עמדה מולנו, כול הבנות החדשות שהצטרפו לנבחרת, כששיערה הבלונדיני הארוך והמרהיב אסוף על קודקוד ראשה באלגנטיות וללא שום טיפת זיעת מאמץ על גופה. היא היתה לבושה במדי הנבחרת הכחולים כשחולצת הבטן חושפת את הבטן השטוחה והרזה שלה והחצאית הקטנה מראה את רגליה הרזות והארוכות.
"אתן תצטרכו להשתפר הרבה יותר בנות," ויולט אמרה לכולנו. "רובכן בכלל לא בכושר ותצטרכו לעבוד קשה כדי להיות מתאימות לקבוצה. זה שהתקבלתן לנבחרת לא אומר שלא נוכל לזרוק מישהי בגלל חוסר התאמה לנבחרת, אז אל תהיו שאננות," היא הביטה בנו בהתנשאות מסוימת. ככה ויולט הביטה בכולם, זה היה המבט שלה. "אני יודעת שכולכן גאות בזה שהתקבלתן לקבוצה, ואתן צריכות להיות גאות, הנבחרת הזאת תפתח עבורכן הרבה דלתות מבחינה חברתית, אבל זה ממש לא אומר שאנחנו לא עובדות קשה. אז תתחילו להתאמן ולהשתפר אם אתן רוצות להמשיך להיות בנבחרת."
לאחר שהיא שחררה אותנו, אחת הבנות החדשות שהיתה שנה מתחתיי אמרה לי, "אני מסריחה. אני רוצה לזרוק את עצמי אל תוך בריכה ולהתקרר!"
נראה היה לי ששמה ג'ודי.
"את חושבת שהיא יכולה להעיף אותנו מהנבחרת?" עוד בחורה קטנה ורזונת התערבה בשיחה בפנים מודאגות.
"בהחלט כן," ג'ודי ענתה לה. "שמעתי שלפני שנה זרקו את לילי פיליפס מהנבחרת רק בגלל שהיא הפסידה אימון אחד,"
"אני שמעתי שזה בגלל שויולט לא אהבה את העובדה שאוליבר ריד שם עליה עין."
"אוליבר היה חבר של אוליביה בתקופה הזאת,"
"תעשי לי טובה," הבחורה הרזונת אמרה בבוז. "ויולט דלוקה על אוליבר מאז ומתמיד. כולם יודעים את זה!"
"אז למה היא לא העיפה את אוליביה?"
"אוליביה היתה עמוק מדי בחבורה שלהן כשאוליבר שם עליה עין. אי אפשר כבר היה לסלק אותה."
"איזה בולשיט, מי ממציא את הדברים האלה?"
שתיתי מבקבוק המים שלי בשקט ולא הגבתי. צרם לי לשמוע את השם של אוליביה בפיהן, במיוחד ברכילות תפלה כזאת.
כשחזרנו לחדרי ההלבשה והתקלחנו, הבנות החדשות עדיין דיברו על האימון הראשון שלהן בהתלהבות. הקשבתי להן מברברות על התנועות שהיה להן קשה לעשות, השירים שצריך ללמוד בעל פה ועל כך שהן צריכות להיכנס לכושר. אני התלבשתי בשקט ולא התערבתי בשיחה והן המשיכו לפטפט בהתרגשות כשויולט, שארלוט מרטינז וקלייר מור נכנסו.
יחד איתי ה"חדשות" כללו שבעה בנות.
"אז עכשיו שאתן אחרי מקלחת ויותר רגועות יש לנו משהו לבשר לכן," ויולט אמרה לכולן כשהן השתתקו והביטו בהן. "כול מי שעוברת את הקבלה הראשונית לנבחרת, צריכה לעבור טקס חניכה מסוים. יש מסיבה אצל ג'קסון טרנר היום בלילה ואתן תקבלו יותר פרטים שם," ויולט חייכה חיוך קטן כממתיק סוד לשארלוט וקלייר והחזירה את עיניה אלינו. "תבואו מוכנות כי מי שלא עובר את טקס החניכה, עפה מהנבחרת…"
"אבל חשבתי שכבר התקבלנו לנבחרת," אחת הבנות קטעה אותה.
"אז חשבתן לא נכון." ויולט ירתה בה מבט קר.
הבחורה השתתקה והסמיקה.
"אז נתראה היום במסיבה," ויולט חייכה לכולן. זה היה חיוך מלגלג שרימז על כך שאין לנו מושג למה אנחנו נכנסות. השלושה יצאו מחדר ההלבשה ושטף של דיבורים פרץ לאחר שהדלת נסגרה אחריהן.
"מה זה אומר?"
"מה אנחנו אמורות לעשות?"
"מה יקרה אם יזרקו אותנו מהנבחרת?"
"אני לא רוצה לעוף מהנבחרת! עד שהצלחתי להתקבל…"
"אתן חושבות שזה יהיה קשה?"
"אבל למה זה יהיה במסיבה? זה אומר שכולם יסתכלו על החניכה הזאת?"
"אוי לא,"
"אני לחוצה!"
הבנות המשיכו לדסקס בקדחתנות על העניין בשעה שאני יצאתי מחדר ההלבשה ועזבתי אותן. הספיק לי שלוש שעות של אימון אינטנסיבי עם גלגלונים, שירים ועידוד נלהב ביותר, וכבר לא הצלחתי להתנהג כאילו אכפת לי ממה שיקרה בערב עם הבנות האלה. הייתי עייפה מדי.

בתשע בערב הייתי בחדר שלי עם הנרי ששכב על המיטה שלי והסתכל עליי מחליפה בגדים.
"מה לובשים בכלל למסיבות?" נהמתי בעצבנות בשעה שנדחסתי אל תוך שמלה שחורה צמודה שהגיעה עד ברכיי ובקושי נתנה לי לנשום מרוב שהיתה הדוקה על גופי.
"זה די עצוב שאת שואלת את השאלה הזאת בכלל…" הנרי מלמל כשיצאתי מתוך ארון הבגדים שלי כדי להראות לו את השמלה.
"מצטערת שאני לא יודעת איך להתמסטל ולהשתכר במסיבות של תלמידי תיכון," הפטרתי לעברו והסתכלתי במראה כדי לבחון את עצמי.
"את נראית כאילו את הולכת להלוויה…" הוא אמר.
הסתובבתי כדי להביט בו. "ככה הולכים להלוויות?!"
"את צריכה משהו צעקני, קצר וחושפני," הנרי אמר לי. "משהו זנותי…"
"השמלה הצמודה הזאת היא התלבושת הכי זנותית שיש לי בארון," אמרתי לו.
"את צריכה מלתחה חדשה…"
"תלוי מי מסתכל על זה…"
"אם את רוצה להשתלב בעולם של ויולט לואיס, אז את צריכה מלתחה חדשה…"
הסתכלתי בהשתקפות שלי במראה ותהיתי אם אני באמת רוצה להשתלב בעולם שלהן, אם אני באמת רוצה לעבור את זה. מה אני עומדת להשיג בזה? האם אוליביה תהיה פחות מתה? האם הכאב שאני מרגישה והאשמה שמסתננת אל ליבי שלא ניסיתי יותר כדי לעזור לה אי פעם תיעלם?

הגעתי למסיבה בעשר ורבע בלילה, לבושה במכנסי ג'ינס צמודים וחולצה בהירה ללא שרוולים עם סריג מעליו. כשנכנסתי אל תוך ביתו של ג'קסון טרנר, ידעתי מיד שאני לא עומדת להשתלב בבגדיי עם נבחרת המעודדות.
הנרי צדק.
כול הבנות מנבחרת המעודדות לבשו שמלות מיני בצבעים בוהקים או חצאיות כול כך קצרות שתהיתי איך הן מצליחות להתכופף מבלי לחשוש שהתחת שלהן יהיה בחוץ כשהן יעשו זאת- ואז הבנתי שרוב הסיכויים שלא אכפת להן אם התחת שלהן בחוץ- וכולן נעלו נעלי עקב גבוהות יוקרתיות ומפוארות בשעה שאני לבשתי סניקרס.
חרא.
"את נראית…בנוח," ג'ודי אמרה לי כשניגשתי אליה והיא בחנה אותי. היא לא אמרה זאת בזלזול אבל עדיין התכווצתי במבוכה לנוכח הרגשת השוני המובהקת שהרגשתי ליד כולן. ג'ודי לבשה בעצמה חולצת בטן לבנה עם חצאית מיני ירוקה ונעלי עקב תואמות. עיניה היו מאופרות בכבדות ושפתיה היו אדומות.
"ויולט כבר אמרה מה טקס החניכה הזאת?" שאלתי אותה.
"עדיין לא," ג'ודי ענתה. "אנחנו מחכות לה."
"את עומדת להחליף בגדים?" הבחורה הרזונת והקטנה הביטה בי. שמה היה טינה. נראה היה שהיא וג'ודי התיידדו.
"אה…"
"אז תקשיבו כולכן," ויולט הופיעה לפתע עם שארלוט וקלייר מאחוריה וחסכה ממני את הטרחה לענות. "בואו אחריי…" היא אמרה לכולנו, הפנתה לנו את גבה והתחילה ללכת במעלה המדרגות.
הבית היה ענקי ומפואר; ג'קסון טרנר היה בנו של כוכב הרוק המפורסם אליוט טרנר. הוא היה אחד האנשים הכי עשירים בעיירה והוא כמעט ולא היה נוכח בביתו מכיוון שתמיד היה בסיבובי הופעות. לכן הבית הענקי המפואר הזה היה נשאר ריק כמעט כול חודשי השנה וג'קסון היה עורך מסיבות בדרך קבע.
ויולט הובילה את כולנו לחדר ענקי שנראה כמו משרד וסגרה את הדלת. החדר היה עמוס בספרים בספרייה הענקית שהיתה מקיר לקיר ותהיתי מי בדיוק קורא את הספרים הללו, בטח שלא אליוט טרנר, כוכב הרוק. ויולט ניגשה אל השולחן העתיק שעמד מול הקיר עם כיסא מרופד ונוח למראה ונשענה על השולחן. ג'ודי נראתה נרגשת.
"אני אגש ישר לעניין," היא אמרה בענייניות. "כולכן צריכות לעבור את טקס החניכה של הלילה. כול הבנות בנבחרת כבר עשו טקס חניכה כזה או אחר וכולן עברו אותם. מי שאין לה אומץ לעשות את זה, מוזמנת להסתלק מפה…"
היא הביטה סביב וכולן החזירו לה מבטים דוממים. אף אחת לא זזה.
"המשימה של היום היא פשוטה," היא אמרה בחיוך קטן. "אתן צריכות להשיג תחתונים של בחור כולשהוא מהמסיבה. אנחנו נצמיד לכול אחת מכן שם של בחור מהמסיבה ואתן צריכות להשיג את התחתונים שלו ולהביא אותו אליי, לשארלוט ולקלייר. לא אכפת לי איך אתן משיגות את התחתונים, אם תתחננו, תזדיינו או סתם תבקשו והם יהיו נחמדים מספיק לתת לכן," היא חייכה חיוך זדוני מעט כאילו המשפט האחרון מצחיק במיוחד. "אבל אתן צריכות להשיג את התחתונים."
הרגשתי את הלב שלי מתחיל לפעום במהירות בחרדה מסוימת. ג'ודי וטינה העבירו ביניהן מבטים חרדים דומים וכול שאר הבנות זעו באי נוחות מובהקת.
"אני מזהירה אתכן שזה לא יהיה קל," היא אמרה לכולנו. "הבחורים האלה לא פשוטים, אבל אני מצפה מכן לעבור את המשימה הזאת. תעברו את המשימה ואתן בנבחרת," היא הביטה בנו. "ותאמינו לי כשאני אומרת את זה, שווה לכן להיות בנבחרת הזאת…"
כול הבנות התחילו להתלחשש בהתרגשות בשעה שאני עמדתי קפואה במקומי. ניסיתי להיזכר למה אני פה, למה אני מנסה להתקבל לכת הזאת? כי כרגע לפחות זה נראה לי יותר כמו כת מאשר נבחרת מעודדות.
"תפסיקו לדבר," ויולט השתיקה את כולן בהרמת יד. "לכול אחת מכן תוצמד שם של בחור ועכשיו אני עומדת להגיד לכול אחת מי זה." היא אמרה.
היא התחילה להגיד לכול אחת משבעת הבנות שכללו גם אותי מי הבחור שאת התחתונים שלו היא צריכה להשיג. הלב שלי פעם במהירות והרגשתי את הפנים שלי סמוקות. היא עברה אחת אחת עם הבנות ואמרה להן מי הבחור שהוצמד אליהן.
"ג'ודי," היא אמרה לה כשהגיעה אליה. "את צריכה להשיג את התחתונים של בנג'מין קולינס," היא חייכה אליה. ג'ודי בלעה את רוקה בקול רם.
בנג'מין קולינס היה החבר הכי טוב של אוליבר ריד, האקס של אוליביה, ואחד הבחורים הכי מקובלים בשכבה.
"ואת," ויולט הגיעה אליי אחרונה; היא בחנה אותי מכף רגל עד ראש, את הבגדים שלבשתי, את הנעליים, השיער והאיפור. נראה היה שהיא משועשעת במיוחד; היא העבירה מבטים עם שארלוט ואז החזירה את מבטה אליי.
"את צריכה להשיג את התחתונים של ג'אקס," היא אמרה לי בחיוך. "ג'קסון טרנר".