דקות ספורות של אושר- פרק 4

רוב הנסיעה הייתה מלווה בשקט מביך.
ראשי היה פנוי לכיוון החלון מסתכלת על הבניינים שעוברים במהירות לידינו מחכה לכך שהוא יתחיל לדבר כי אני לא מתכוונת לעשות את זה.
שמעתי אותו פולט אנחה קצרה.
"שכחתי לשאול אותך לאן את צריכה להגיע." אמר לי כדרך אגב ואני לא הזזתי את ראשי מהחלון.
"לבר של ג'וז" אמרתי לו בקצרה.
"לבר של ג'וז? למה?" שאל בפליאה גורם לעצביי לרטוט.
"זה לא עניינך." סיננתי מבין שיניי מסתובבת לראותו.
הוא הסתכל עליי בעיניו הכחולות וכמעט מוגג אותי במבטו עד שעלה על שפתיו חיוך יהיר,ואני השבתי לו מבט כועס.
לאחר כמה זמן שהוא הסתכל עליי הוא הפנה את מבטו לכביש,ואני הרפתי את גופי שרק עכשיו הבנתי שהיה כולו דרוך כמו קפיץ בכיסא.
"אני בטוח בזה שאת שונאת אותי עכשיו." אמר מתחיל את השיחה המיוחלת שרציתי לשמוע.
" אבל תאמיני לי שגם אני לא התלהבתי מהרעיון הזה שההורים שלי מנסים לשדך לי חברה. בחיי, אפילו רבתי איתם בגלל זה אבל היה נראה מהצד שלהם שהנושא כבר סגור.
כשבאתי לבית שלך התכוונתי להתנהג הכי מגעיל שיש,ולהיות מזלזל כלפייך." אמר לא ממשיך שותק מסתכל על הכביש בזמן שאני מפנה את ראשי אל עיניו הכחולות הבורקות.
"למה לא עשית את זה?" שאלתי אותו בקול חלש ובגבות מכווצות,הייתי מבולבלת מאוד.
"כי כשראיתי אותך הבנתי שגם את לא אוהבת את הרעיון הזה, והתחלתי לגלות אהדה כלפייך.
וחוץ מזה לא הייתי צריך לעשות כלום את עשית בדיוק את כל מה שאני תכננתי לעשות." אמר בצחקוק קל בסוף מתרכז בכביש.
"כן,מה אני ייעשה שאני לא אוהבת שמנסים להכניס לי אנשים בחיים." אמרתי לו מתכוונת לעשות את הצעד שאני עושה כמעט עם כול בנאדם.
"תקשיב אני יגיד לך את האמת,אני לא מחבבת אותך ואני לא מתכוונת להעמיד פנים שאני כן. אז לטובתך אל תנסה להתקרב אליי." אמרתי לו מרגישה את עיניו מתבוננות בי,אבל אני עדיין שמרתי על פרצוף חלק.
הוא לא דיבר בכל שאר הנסיעה וגם אני לא.
"תודה." אמרתי בשקט שראיתי שהגענו לבר,והוא הנהן קלות לא מיישר את עיניו אליי.
יצאתי מהמכונית אל הרחוב ובשנייה שסגרתי את הדלת המכונית טסה במורד הרחוב.
ואני הלכתי קדימה לא מתייחסת למה שקורה,מחפשת את החבר הטוב שלי,החבר היחיד שלי.
"תראו תראו מי פה" שמעתי קול אומר לי מאחור ואני כבר ידעתי מי זה והסתובבתי באיטיות מחכה לגרוע מכול.

עיניים ירוקות מנצנצות הסתכלו עליי סרקו את גופי שהיה דחוס בתוך השמלה.
הוא חייך חיוך לעצמו והנהן.
"את נראית טוב, גריי." אמר לי ואני רק הסתכלתי עליו אדישה.
"תודה על האישור תום, אבל עכשיו אני צריכה ללכת." אמרתי לו בחיוך מריר.
הוא הסתכל עליי בלבול ואז התחיל לצחוק לעצמו.
"נשארת אותה אישה קרה שהיית, לא השתנית אפילו קצת." אמר לי מגחך מעט מרגיע את צחוקו.
"מה אתה רוצה תום?" שאלתי אותו באנחה משלבת את ידיי,נשענת על הקיר יודעת שהשיחה הזאת תיהיה ארוכה.
"סתם לא ראיתי אותך הרבה זמן מאז ש.. את יודעת." אמר מוריד את מבטו לרצפה מבויש.
"מאז ש.. מה? שבגדת בי?" שאלתי אותו מגחכת מעט.
מבטו עדיין לא עלה אל עיניי,הוא בחן את אריחי רצפות הרחוב כאילו הוא רואה אותם בפעם הראשונה.
"כן,זה." מלמל מבויש מרים את מבטו אליי ונותן לי לראות את ההתחרטות שלו,שנראית על פניו.
לפני שנה אני ותום היינו חברים,אהבתי אותו יותר משאהבתי את עצמי.
אבל לאחר חצי שנה מצאתי אותו במיטה עם ילדה לא מוכרת.
באותו רגע נפרדתי ממנו לקח לי חודשים להתגבר על הפרידה ממנו.
כבר שנה שלא ראיתי אותו עד היום.
אני שואלת את עצמי באיזו חוצפה בדיוק הוא מחליט לבוא ולדבר איתי.
"ואתה עוד התפלאת על זה שלא ראיתי אותי הרבה זמן." אמרתי לו פולטת נחרת בוז.
"את יודעת אני באמת אהבתי אותך אז." אמר לי בלחש כזה שחשב שאני לא אשמע אבל ברחוב השקט והחשוך הזה שהאור היחיד היה מנורת רחוב אחת ויחידה שמעו הכול.
"לא פוגעים במי שאוהבים." אמרתי לו כאילו בסוד מחייכת חיוך רחב, התגברתי עליו כבר מזמן ולמדתי לחיות בלעדיו. "הייתי טיפש,אני מצטער." אמר לי מרים את מבטו אליי טומן את ידיו בכיסים.
"תגידי יש לך חבר עכשיו?" שאל אותי תום גורם לי להישאר פעורת פה מה עובר עליו.
"למה אתה בעניין תום קולינס." שאלתי אותו בקול שובבי.
"אולי." אמר מושך את המילה מרים גבה ובוהה בי.
"אז יש לי חבר." אמרתי לו מחייכת חיוך שטני.
"את משקרת." אמר לי זועם מוציא את ידיו מהכיסים ומעביר אותם בשיערו.
"אני לא." אמרתי לו נותנת לו מבט נוקב.
"לין." שמעתי קול מצחקק קורא לי,ואני מיד כבשתי על פניי חיוך מזויף.
"דין." אמרתי גורמת לו לבוא לידי,הוא היה נראה שיכור,נשמע כמו שיכור גופו הריח מאלכוהול,וידעתי שמחר הוא לא יזכור כלום לכן עשיתי את טעות חיי.
"תום, תכיר זה דין החבר שלי." אמרתי לו בחיוך מתוק רואה את דין מסתכל עליי במבט מבולבל,אבל ידעתי שגם מתי שהוא שיכור אפשר לסמוך עליו.
"אז אתם חברים?" שאל אותנו ואנחנו הנהנו בהסכמה.
"תוכיחו." אמר תום גורם לי להעלות על פניי הבעה כעוסה ומופתעת מי נראה לו שהוא.
"להוכיח?" שאלתי אותו בולעת את רוקי בכבדות מציצה בדין מזווית עיניי רואה אותו נועץ מבט מזוגג בכביש ויודעת שהוא לא יעזור לי בכלום במצבו.
"תתנשקו אני בטוח שזה לא יהיה קשה,הריי אתם חברים…" החל לומר אך אני הפסקתי אותו בכך שסובבתי את דין אליי.
ומשכתי בשיערו על קצר מפגישה את שפתיי בשפתיו.
מגחכת בלב שאני רואה את תום פקעת עצבים.
כמה אהבתי להראות לאנשים שאני הצודקת למרות שלפעמים זה רק שקר.
עצמתי את עיניי מרגישה את דין מהצד השני לוקח את הנשיקה הזאת יותר מדיי ברצינות…