דקות ספורות של אושר- פרק 1
השמים קודרים והעננים אפורים,מזכירים מעט את צבע עיניי.
השמיים שיקפו בדיוק את כל מה שאני מרגישה עכשיו,קודרת,אפורה ומרירה.
אלה שמים שלא מזמינים אותך אליהם אלא דוחפים אותך רחוק מהם,ממש כמוני כל אדם שאוהב אותי הדפתי מעליי.
רעם גרם לכל האנשים להפסיק את עיסוקם, לי להתנער מהירוריי.
הם התפללו שהגשם לא יירד,אבל מאוחר מדיי השמיים כבר התחילו לבכות.
אנשים ברחו אל ביתם ורק אני הלכתי כרגיל ברחוב לא מתייחסת לגשם החזק שמרטיב את כל בגדיי,אהבתי את הגשם מאז ומתמיד הרגשתי תמיד כאילו הוא מנקה את כל החטאים שלי,את כל השקרים את כל העצבות,החרטות.
נשארתי כמה דקות עומדת באמצע הרחוב רואה את הבית הענק שהאפיל על כל הרחוב,זה היה הבית שלי.
אנשים הסתכלו עליי כאילו אני משוגעת, כמובן ילדיי עשירים מפונקים שכל הזמן שופטים אנשים,הם לעולם לא נרטבו בגשם אני בטוחה בזה,ולעולם נעליהם לא התלכלכו בבוץ הם הלכו כולם לבית ספר עם הנהג הפרטי שלהם לבית ספר הפרטי שלהם.
הם כולם היו בביתם ורק אני הייתי בחוץ היה לי חשק לצעוק עליהם לקלל אותם לגרום להם להסיט מבט ולעולם לא להחזיר אותו אבל לצערי לא אוכל לעשות זאת,זה מה שקורה שאת מאחת המשפחות שגרות בשכונה הזאת.
נעמדתי מול השער הגדול מחכה לרגע שהמצלמות ייקלטו אותי וייתנו לי להיכנס לביתי שלי.
הסתכלתי בשעון בקוצר רוח,מרגישה את הבגדים נדבקים לעורי ומתחילים לגרד.
לפתע נשמע רעש גדול והשער נפתח.
"תודה רבה באמת." מלמלתי.
התהלכתי בשביל הארוך רואה את הלדה העוזרת בית שלנו מחכה לי עם מטרייה כמטר לפניי הבית.
היא נראתה מתוחה וזה אומר רק דבר אחד,לאמא יש אורחים.
"לין ילדתי." אמרה והזקפה ובאה אליי בריצה מכסה במטרייה על ראשי.
"או אלוהים אמא שלך תכעס שתראה אותך,את כולך רטובה את תצטרכי להיכנס דרך הדלת האחורית, אמא שלך אמרה שתלבשי בגדים יפים ותרדי לסלון."
אמרה ואני נחרתי בבוז.
"מי האורחים שלנו עכשיו?" שאלתי אותה בקול מנסה להתגבר על הגשם.
"אדון וגברת פולוק ובנם." אמרה לי מעט בחשש יודעת כבר את תגובתי.
"אוי לא." אמרתי יודעת כבר מה אמא שלי מתכננת.
היא מתכוונת לשדך בינינו באופן 'טבעי' לחלוטין,היא רוצה לגרום לבן של החברים שלה,להיות החבר שלי.
אוי היא לא מבינה כמה היא טועה.
"הלדה איפה אמרת שהם." שאלתי בנחת מנסה לשחק את עצמי תמימה לגמריי.
"בסלון." אמרה ואני כבר רצתי לבית למרות קריאות המחאה מהלדה שנשמעו מרחוק כל כך.
נכנסתי לבית בריצה,רואה שלולית של מים משתפלת אחריי ושמחה מזה
הלכתי לסלון במהירות וחיוך עלה על שפתיי
"היי אמא." אמרתי לה לא מסתכלת על חבריה,רואה את אימי עם מבט רצחני בעינייה.
אני בצרות.
תגובות (2)
בדרך כלל אני לא הבן אדם שאוהב לקרוא שמות מסובכים או על אנשים עשירים אבל סיקרנת אותי. אהבתי מאוד את ההתחלה ואת הכתיבה שלך.
מצפה להמשך :)
ממש אהבתי! ואני ממש מחכה לסיפור השני שלך..