דע את האוייב-במיוחד כשהוא אוהב פרק 11

עברו כבר שבועיים,שבועיים בהם אני רואה מולי רק שחור.בכל רעה יש טובה,כל הזמן הזה שאין כוח לדבר,אי אפשר לראות כלום והדבר היחיד שמרגישים ללא הפסקה,כאב ומחשבות רצות…מחזירות אותי אל אותו הערב של המירוץ.הייתי מוכן לטוס,חבשתי את הקסדה,הרגשתי איך האנדרנלין זורם לי בדם.התחלתי לנוע לכיוון הדיונות. משמאלי היתה האופנוענית של רון,מימיני עוד שני אופנוענים והרמקולים לא הפסיקו לעדכן את הצופים, שמעתי את הצרחות עידוד את השריקות פתאום אני קולט את הכרז צועק ברמקול: ״סינדי מובילה… ומימינה קצת מאחור אבי…סרגיי עוקף את אבי…אבי עוקף בחזרה..וסינדי מתקרבת לקו הסיו…״
לא שמעתי כבר כלום השם סינדי נכנס לי לראש ובלבל אותי משם אני רק זוכר איך איבדתי שיווי משקל ומצאתי את עצמי שוכב כאן ולא רואה דבר,כנראה אבדתי הכרה מיד כשנפלתי.
״שלום בני מה שלומך?״אימי נכנסה לחדר,בלי לראות אותה,יכולתי להרגיש את הכאב שבקולה.
״הכל בסדר אמא״,״תראה דיברתי עם ד׳ר אורי והוא אמר שמחר מורידים לך את התחבושות״.
לא עניתי,שוב המחשבות שלי עפו.האם זו היתה סינדי שלי?סינדי המנהלת של rétro? הכאב היה קשה מנשוא ״אבי מאמי,מה יש לך?״ אמא התקרבה אליי,בכיתי כמו תינוק ״קשה לי,כאב לי…״ובלי קול הוספתי ״כואב לי בלב״,עצם המחשבה שזו יכלה להיות סינדי,שאני רוצה בין זרועותיי.אותה אחת היתה צמודה לבוס הזה,איך שקוראים לו…נו..רון.אולי זו הסיבה שהיא נשארה עם הקסדה לפני שהתחיל המירוץ???אולי היא כן ראתה אותי?
איך יכולתי להיות כזה טיפש,איך יכולתי לחשוב עליה ברצינות?.בעצם מתי חשבתי עליה ברצינות?הרי רינת היתה איתי,איך היא יכלה לדעת שאני בכלל מתעניין בה?.ואם היא כן ראתה אותי,אז היא ראתה אותי צמוד לרינת.
הרופא נכנס לחדר ואמר לי ״אבי הכל יהיה בסדר,מחר נוריד לך את התחבושות,משם נעביר אותך לבדיקות,בדיקה אחת לראות מה הנזק שבעין השמאלית.והשנייה בכללי לקרנית שנפגעה.״
״ד׳ר מתי אני יוצא מפה?״ שאלתי,עכשיו היה לי ספק שסינדי ראתה אותי עם רינת.אני רוצה לראות אותה,ואז מה???
זו שאלה שלא יכולתי לענות לעצמי.הרי מה אני אגיד לה ״שמעי סינדי אני יודע שאת לא יודעת אבל אני אוהב אותך,ואני הייתי עם רינת במירוץ סתם כי…כי..כי לא חשבתי שתהיי שם כדי לראות אותי..״
אויביי אפילו לי זה נשמע ממש חלש.
פתאום הקול של גלי נכנס לי לראש כשהיא אמרה לי ״אתה בטוח שזה לא יעלה לך ביוקר לצאת עם בחורה שאתה לא סובל?״
למה לא הקשבתי לה?
הרופא בדק את הפציעה ברגל ואמר לי ״תראה בחור,אני לא יודע איך הגעת למצב הזה,אבל פצעת את עצמך כמעט בכל סנטימטר בגוף אז קרוב לוודאי,שאתה נשאר איתנו לפחות עוד שבועיים״
הוא עמד לעזוב את החדר,הוא הסתובב והביט בי ״לפחות תנסה לנוח ולהפיק לקחים..״
כן את זה אני באמת חייב לעשות…