דניאל ומאיה ופרק 36-

–נקודת מבט מאיה–
אמא העירה אותי, השעה הייתה עשר וחמישה, קמתי מהמיטה וציחצחתי שיניים ושטפתי פנים, לבשתי טייץ עם קשקושים עליו וגופיה שנופלת על בסוף עם ציור עליה, שמתי סניקרס פשוטות בצבע שחור וסידרתי את השיער והתאפרתי בקטנה, ירדתי ללמטה.
אמא:"אל תאכלי כלום, נאכל ארוחת בוקר בבית קפה" אמרה,
"סבבה" עניתי, עליתי לקחת תיק עם כסף, הכנסתי את הפלאפון גם ועוד כמה דברים.
"יאללה יצאנו? " אמא אמרה , הנהנתי לחיוב ויצאנו מהבית, נכנסנו לאוטו ונסענו לכיוון הקניון.
שמנו שירים על פול ווליום, ודיברנו וצחקנו.. אמא מושלמת יש לי.
הגענו לקניון הענקי, חנינו והלכנו לכיוון הכניסה, כמה זמן לא הייתי פה..
התחלנו לטייל קצת, הלכנו ישר לאכול, היינו מתות מרעב.
ישבנו , הזמנו ארוחת בוקר זוגית, ובזמן שחיכינו לאוכל דיברנו קצת.
אמא :"נו אז עם בבית ספר?"
אני :" בסדר את יודעת.. שורדים" גיחכתי.
אמא :" אני מקווה שאת לומדת ומשקיעה, אם לא את יכולה לומר שלום לחברים שלך." אמרה בקול ציני אך התכוונה לכל מילה.
אני :" אני לומדת! מתי לא למדתי והשקעתי? " בדר"כ אני תלמידה טובה, לא מצטיינת, אבל אני משקיעה.
המשכנו לדבר ולצחוק עד שהגיע האוכל, צילמתי לדניאל ולנוי, ושלחתי להם.
~שמנה שלי ❤~
נוי:" איזה שמנהה! למה שלא תיקחי אותי גם לארוחת בוקר פעם אחת?! "
אני :" חמודה יש לך את עומר הוא צריך לקחת אותך לארוחות בוקר" גיחכתי.
נוי :" אל תדאגי עומר ייקח אותי, אבל אני רוצה גם איתך, מה לא מגיע לנו בוקר מפנק בבית קפה? רק אני ואת.. "
אני :" מגיע מגיע, אל תדאגי נלך פעם אחת, גם עוד מעט יש ראש השנה כזה"
נוי :" אויש עוד הפעם החגים האלההה" נוי שונאת חגים.
אני :" מה אכפת לך תהני מהחופש"
נוי :"אני סבבה עם החופש אבל אני שונאת את כל הערבי חג שצריך לשירר ולקרוא ולעשות תפילות ובאלגנים"
אני :"מה תעשי בפסח? " כי קוראים את ההגדה וזה, שעתיים.
נוי :"כמו כל שנה, אתמודד. " המשכנו לדבר קצת ואז שלחתי את התמונה גם לדניאל, תוך כדי שאני אוכלת, אמא גם הייתה בפלאפון, ענייני עבודה.
~אהבת חיי ❤~
שלחתי לו את התמונה והוא שלח לי גם תמונה של הכריך שלו.
אני :" שמןן"
דניאל :" ואני עוד שמן?! מצחיקה את. "
אני:" כן אתה השמן פה, למה מי, אני?! מה פתאום. "
דניאל :" טוב נשמה, ברור, בתאבון דרך אגב"
אני :" בתאבון גם לך" צחקתי.
דניאל :" איזה בתאבון נגמר להם הנוטלה הביאו לי שוקולד השחר, גועל נפש"
אני :" מסכןןן חחח, מזל שאני לא באתי היום"
דניאל :" איזה זבל, אני פה אוכל לחם מסריח עם שוקולד מגעיל, ואת חושבת על עצמך?! נעלבתי. "
אני :" לאלא מה פתאום אני חושבת רק עלייך מסכן יפה שליי אני יבוא להציל אותך עוד מעט"
דניאל :" זה מה שרציתי לשמוע"
אני: " חחחחחחח חי בסרט, טוב הלכתי לעשות שופינג דבר איתי אחר כך"
דניאל: " תקני לי גם משהו"
אני :" נחשוב עלייך" שלחתי עם סמיילי קורץ, ברור שאני יקנה לו משהו.
~סוף שיחה~
סיימנו לאכול, שילמנו ויצאנו, התחלנו לטייל בקניון.
היה כיף רצח, חולה על האימא הזאת!
קניתי שתי ג'ינסים בהירים, אחד עם קרעים והשני לא, שלוש שורטים, שתיים מהם ג'ינס ואחד הוא בד בצבע כחול, ארבע חולצות שתיים מהם בטן חולצות מהממות, וגם קניתי שלוש שמלות יפות, נעלי עקב יפות וגם סניקרס, בגד ים חדש, קניתי לדניאל חולצה יפה וגם ראיתי קליפר שיש עליו לב וכתוב I love you , אז קניתי לו גם. (קליפר זה סוג של מצית) אמא שלי לא ראתה שקניתי לו את המצית, שלא תתחיל לחקור אותי עכשיו ותגלה שהוא מעשן. וקניתי גם לנוי מכנס מהמם.
אמא שלי קנתה גם כל מיני בגדים ונעליים, ואחרי ארבע שעות של שופינג, או אפילו יותר.. סיימנו והלכנו לאוטו.
אמא :" אני מותשת" אמרה כשהתיישבנו.
אני: " גם אני, כואבות לי הרגליים" אמרתי והחזקתי ברגל שלי.
אמא :"יאללה הביתה ולנוח. " התניעה את האוטו, מזל שהבית הוא חמש דקות מפה, עם אוטו.
הגענו, עליתי מהר לחדר עם השקיות, זרקתי אותם על הרצפה, הורדתי נעליים, החלפתי לבגדים קצת יותר נוחים, ונכנסתי מתחת לשמיכה והדלקתי טלוויזיה, שלחתי לנוי ולדניאל שחזרתי הביתה, השעה הייתה שלוש, הם אמורים לסיים עוד חצי שעה, אז שלחתי לנוי שתבוא אליי ישר שתיהיה אצלי קצת ושאני יביא לה את המכנס שקניתי לה. בינתיים ראיתי טלוויזיה עד שתבוא.

–נקודת מבט דניאל–
היה צלצול לבית סופסוף, באתי לצאת מהכיתה אבל מישהו משך אותי, יותר נכון מישהי.
לא הספקתי לראות מי זאת וכבר הרגשתי את שפתייה על שלי, היא נישקה אותי. נשיקה ארוכה, אבל לא נשיקה מגעילה כזו, נשיקה כיפית.
ניסיתי להתנגד אבל היא תפסה אותי חזק, אבל נראה לכם שמישהי תצליח לגבור עליי? לבסוף השתחררתי מהאחיזה שלה והסתכלתי על פנייה, פערתי את עיניי, זה לא יכול להיות.. מה היא עושה פה?! קצת דיברנו עלייה ופתאום היא החליטה לבוא?! ועוד מנשקת אותי?! התעצבנתי.
אני :" מה את עושה פה?! " צעקתי, הייתי בעצבים.
נועה :" דווקא חשבתי שתשמח לראות אותי" אמרה, התעצבנתי עוד יותר.
אני :" למה שאני אשמח לראות מישהי שהרסה לי את החיים?! " צעקתי, שונא אותה..
נועה :" נו אבל דניאל אתה יודע שאני.. " היא לא הספיקה לסיים את המשפט וקטעתי אותה,
אני :" לא רוצה לדבר איתך, לפחות לא עכשיו.. " אמרתי והלכתי.

–נקודת מבט נועה–
חזרתי השנה, הבית שלנו בשיפוצים אז בינתיים חזרנו לבית הישן, שכרגע אנחנו שוכרים.
רציתי לראות את דניאל, התגעגעתי אליו. ואדם..
עד היום אני לא סולחת לעצמי על זה שבגדתי בדניאל, הוא אהב אותי כל כך ואהבתי אותו, אני פשוט מפגרת שהרסתי הכל, היינו בטוחים שאנחנו ממשיכים עד החופה, אבל אני והטיפשות שלי הרסתי הכל, מפגרת! חשבתי לעצמי, אם לא הייתי הורסת הכל , אולי עוד היינו יחד, כל התקופה הזאת לא יכולתי להוציא אותו ממחשבותיי, היו לי חברים אחרים בבית ספר החדש, אבל זה לא היה אותו דבר כמו שזה היה עם דניאל, פשוט לא תיהיה עוד אהבה כזאת..
אחרי שהוא ייבש אותי ככה כשבאתי לראות אותו, נשבעת שרציתי לבכות.. טוב למה שהוא ישמח לראות אותי? סתם הרסתי לו את החיים. אבל אני חייבת אותו, אני פשוט צריכה אותו.. מעניין אם הוא כבר התקדם הלאה, אם יש לו חברה חדשה, וגם אם כן, אני יעשה הכל כדי שנחזור להיות ביחד, אני התגעגעתי אליו כלכך, לריח שלו.. למגע שלו, לחיבוקים ולנשיקות, הייתי בוכה בלילות על זה שאני כזאת מטומטמת, עד שהייתי מאושרת גם את זה הרסו לי, אני הרסתי..

–נקודת מבט דניאל–
יצאתי מהבית ספר בעצבים, מאיפה היא נפלה עליי עכשיו?! כוסעמק ערס השרלילה הזאת, לא ייאמן שהיא הייתה אהבת חיי.. אחרי שהיא בגדה בי, כבר לא האמנתי לאף אחד, לא בטחתי באף אחד, לא סמכתי על אף אחד.. והתחלתי לשתות, וואלה סבבה זה מעביר את הכאב .. התחלתי לעשן, וואלה גם טוב זה מרגיע.. התחלתי להיות ערס, כל היום רק לזיין ולזרוק ולעשן ולשתות כאילו אין מחר, ככה הייתי , עד שמאיה באה.. אם לא היה לי את מאיה עכשיו אני לא יודע איך הייתי מתמודד עם החזרה של נועה , מאיה עוד איכשהו מנחמת אותי, כי אני יודע שיש לי אהבה חדשה בחיים, אבל בתקופה ההיא הייתי חושב רק על נועה, כשהייתי עם בנות הייתי נזכר בנועה, הכל היה סביבה..
חזרתי הביתה, עליתי לחדר, הורדתי את הבגדים ונשארתי רק עם בוקסר, והלכתי לישון, לא היה לי עצבים לאף אחד, זה כזה נאחס שאני חוזר ככה כל יום הביתה..
–
'תני לי מעט ממך, שוב להרגיש את השלמות שלך.. ' הפלאפון שלי צילצל, התעוררתי.
הסתכלתי מי זה.