דמעות של מלאכים

דמעות של מלאכים …..

הוא ישב כמו בכל יום באותו ספסל בהפסקת הצהריים שלו וחשב עליה .
שנה עברה מאז שראה אותה בפעם האחרונה …. הייתה זאת הפעם הראשונה שהיא לא חייכה……..
הוא אהב בהפסקת הצהריים שלו לחשוב עליה להיזכר ברגעי האושר שלהם שהיו כה רבים, כה יפים…….
הוא זכר את הפעם הראשונה שהגיע לביתה ושובל נרות הראה לו את הדרך לחדרה לגופה ולליבה….. היא הייתה המפלט שלו , אצלה הוא מצא מנוחה ואושר ושלווה …. לעיתים היה מתעורר באמצע הלילה ונזכר בחיוך שלה …. בריח גופה המשכר … בקולה המתנגן …….. הוא היה מחפש אותה …..
הם היו יחד כמעט שלוש שנים היא אהבה אותו יותר מכל דבר אחר, יותר מאת השמש היא אהבה אותו יותר משאהבה את עצמה ….. היא פינקה אותו ללא הרף הפכה את אהבתם לחגיגה של ריחות ונגיעות , ליטופים, מילים, אהבה , ערגה ותשוקה , הוא היה כל עולמה … והוא הוקיר כל רגע בחברתה …. ואז יום אחד ללא שום התרעה היא עמדה מולו כשדמעות בעיניה ובלי חיוך על שפתיה ואמרה לו שהיא לא רוצה אותו יותר שהיא מחפשת משהו אחר בחיים …. והוא לא אמר מילה …. הוא שתק והיא הלכה …. משהו נשבר בקרבו , הוא כל כך התגעגע לקולה, לגופה , לידיה המענגות את גופו … עברה שנה מאז הפעם האחרונה שראה אותה ועדיין המשיך לחשוב עליה…….
הוא ישב על הספסל כמו בכל יום וחייך כי הוא נזכר בה. לפתע דמות מוכרת התקרבה אליו , הוא החסיר פעימה לרגע לא היה בטוח שזאת היא , היא הסתפרה שערה היה קצוץ , רזתה המון אך עיניה וחיוכה נשארו כפי שהיו ….. היא ישבה לידו על הספסל ובכתה בלי לומר מילה…. הוא הביט בה כשדמעות בעיניו ובלי משים ליטף את שערה ….. ואת פניה היא הושיטה את ידה והוא הלך איתה…… היא לקחה אותו לביתה שהיה כה מוכר לו … היא הורידה את בגדיו ונישקה כל סנטימטר בגופו …. טעמה כל חלק ממנו … בכתה וחייכה … הייתה לה השפעה מאגית על גופו הוא רצה בה כל כך….. …. כל גופה רעד בתשוקה ….. היא רצתה עוד ועוד אך נראתה חלשה לפתע החווירה והוא הביא לה כוס מים …. היא חייכה הסדירה נשימה ליטפה את גופו והחלה לדבר ….. היא ביקשה סליחה על הכאב שגרמה לו וסיפרה לו שהיא עזבה אותו בגלל שהיא אהבה אותו יותר מימה שאהבה את עצמה….. הוא הביט בה ואמר : ספרי לי למה עזבת אותי?
היא סיפרה לו שחלתה במחלה הארורה ושהיא לא רצתה להכאיב לו היא סיפרה בפרטי פרטים איך גילו גידול בגופה , איך בכל יום כשנשר שיערה וגופה כאב מהטיפולים היא ביקשה למות אך עצמה את עיניה וראתה את דמותו וזה מה שנתן לה כוח…… כך התמודדה עם המחלה …היא הסבירה לו שהיא לא הייתה מסוגלת לגרום לו לסבול ולכן היא עזבה …. היא סיפרה לו שכאשר היה לוה כוח היא הייתה עוקבת אחריו ורואה אותו יושב על הספסל היא רצתה לגשת אליו אך לא העזה….. היא לא רצתה שהוא יראה איך היא סובלת , היא לא רצתה שהוא יסבול איתה … הרי היא תמיד הבטיחה לו לשמור עליו לגרום לו להיות מאושר
היא סיפרה לו על הלילות בהם פחדה שלא תתעורר בבוקר, ועל הלילות בהם כבר ויתרה ורצתה לא לקום יותר …. הוא הקשיב כשדמעות בעיניו ….. ולפתע הבין שהיא המלאכית שלו והיא כמעט הלכה לשמיים שם נמצאים המלאכים אך אהבתה אליו לא נתנה לה ללכת……. היא המשיכה לדבר ולספר ואז הוא חיבק אותה נישק את שפתיה אימץ אותה אליו ואמר לה יהיה בסדר אני כאן לצידך לא אלך….. היא חייכה והוא אמר לה את יודעת אהובתי דווקא הולם אותך שיער קצר ….