דמיונית.

לפני שמתחילים : היכרות בין הדמויות
היוש אני שירה אבוטבול, בת 16.5 כיתה י'.
אני שחומה, יש לי עיניים בצבע חום דבש ושיער בלונדיני שאטני.
הרבה אומרים לי שאני רזה ויש לי גוף.
אני לא חושבת ככה כלכך , אבל אם אומרים , לא נזרום ;) ?
אני שוקלת 56 , גובה 68
אממ.. ההורים שלי גרושים ככה שהרבה פעמים אני לבד בבית.
יש לי שתי אחיות – גיל ועמית
גיל בת 13.5 שיער חום ארוך ועיניים חומות , רזה יחסית , כמוני משהו כזה..
עמית – בת 24 נשואה בהריון , שיער חום עם בהיר יותר בקצוות , רזה אפילו יותר מימני חחחח
גרה עם בעלה בישוב שליד.
שתי החברות הכי טובות שלי הן ירדן ודולב.
ירדן עם שיער בלונדיני זהוב עם עיניים ירוקות , רזה כמוני.
דולב עם שיער חום בהיר עם עיינים בצבע חום כהה , רזה יחסית.

פרק 1.
————————-
אמא – שירה קומי כבר 7:40!!
אני – טוב אמאאאא.. אמרתי בעייפות.
קמתי , שמתי גינס , אולסטאר לבנות וחולצת בית ספר גדולה לבנה.
ירדתי למטה ואכלתי משהו קטן , לקחתי את התיק ויצאתי.
כמו כל בוקר , ירדן ודולב חיכו לי בחוץ שנלך יחד לבית ספר.
—–בדרך—–
אני – מה קורה מה אתן שקטות? שאלתי.
ירדן נתנה לי דחיפה בכתף כדי שאשתוק.
שאלתי אותה בלחש – מה קרה?
ירדן – מה את לא יודעת ?
אני – לא.. מה יש?
ירדן – תבדקי בהודעות אני ישלח לך.
*הודעה מירדן*
ירדן – איתי זרק את דולב , אל תדברי איתה היא עצבנית.
אני – מהה?! איך ?! רק אתמול ראיתי אותם מתנשקים!
ירדן – עזבי אני יספר לך בהפסקה לא נעים היא פה.
הסתכלתי עליה במבט של "סבבה".
חיבקתי את דולב וירדו לה קצת דמעות.
אחרי עשר דקות הגענו לבית ספר, חיבקנו את כולם.
ראיתי שאיתי מחבק מישהי והיא לידו.
שאלתי את ירדן – ילדה חדשה או מה..?
ירדן – לא יודעת ,בואי בואי אליה דקה.
אני וירדן – היי , את חדשה פה? שאלנו.
הילדה החדשה – כן … מה לא רואים ? אמרה בתוקפנות.
אני – איך קוראים לך ?
הילדה החדשה – אל תנסי להתחבר איתי זה לא יעבוד לך נשמה… אמרה בערסיות.
מלמלתי לירדן באוזן – דווקא ראיתי שהיא מתחברת מהר…
ירדן צחקה.
הסתובבנו והלכנו לחפש את דולב.
לא מצאנו .
עברו עשרים דקות , לא מצאנו
אחרי חצי שעה ראינו את דולב….
שתי תגובות של ממשיכה וממשיכה.