דם, תשוקה והשד שבפנים – פרק ראשון: “הנערה”

זו הייתה שעת ערב. הכוכבים בשמיים נצנצו ביופים. אהבתי להביט בכוכבים, היה בהם משהו… מרגיע. ידעתי את כל שמות הכוכבים בעל-פה, וגם את שמות קבוצות הכוכבים. קבוצת הכוכבים האהובה עליי הייתה סקורפיו, עקרב בעברית, והייתי מביטה בה כל לילה. המשכתי להביט בכוכבים תוך שאני משננת שמותיהם. לפתע, ריח נעים התפשט באוויר.
"הארוחה מוכנה!" הודעתי לחבריי וירדתי מגג הבניין. אני, אלכס וטובי היינו מחכים בסמטה הזו כל ערב, מחכים לטיפש שיכנס לתוך הצללים. הפעם זו הייתה נערה, כבת 18 שנים. שערה היה כחול-טורקיז כמו הים, אסוף לקוקו משוחרר ועורה היה בהיר, מאופר במיקאפ חיוור. שפתיה היו צבועות שחור, כמו מסביב עיניה ובגדיה היו גותיים למדי.
"well, well, well, מה יש לנו כאן?" אמר אלכס כשחיוך תחמני מתפשט על פניו. "הגותית הקטנה והמטומטמת נכנסה לסמטה החשוכה?" שאל בקול לעגני. הנערה החלה לרוץ, מנסה לברוח מאלכס, אך הוא היה מהיר יותר. היא רק הסתובבה והוא כבר רץ ונעמד למולה.
"לא יפה, ככה לברוח? חשבתי שאנחנו חברים. טוב, כנראה שטעיתי…" הנערה צעדה לאט לאחור, אבל טובי עצר אותה. הוא חיבק אותה מאחור, לא מאפשר לה לזוז. הניגוד בין עורו הקהה של טובי לעורה החיוור של הנערה היה מהפנט. "שששש… הכל בסדר, זה יגמר בקרוב!" לחש טובי באוזנה של הנערה. הנערה המפוחדת לא זזה. היה משהו מוזר בשתיקה שלה, היא לא נסתה לזעוק לעזרה, לא בקשה שנשחרר אותה, רק עמדה שם. אלכס קירב את פיו לצווארה, מתכונן לנשוך. רצתי מהר ונעמדתי אל מול הנערה, בוחנת אותה בסקרנות. רחרחתי אותה, היה לה ריח מפתה, כמעט לא יכולתי לעצור את עצמי מלטעום קצת. ליטפתי את שיערה, ממשיכה לבחון את גופה. "איך קוראים לך?" שאלתי בתימהון, מקווה שהתעניינותי בנערה לא תיראה חשודה לאלכס וטובי. "א…אלה" ענתה הנערה בהיסוס, תוך שהיא מנסה להתרחק ממני. "פסיכו, לא אמרנו לך לא לשחק באוכל?" אמר אלכס בטון ציני. קיבלתי את הכינוי פסיכו בגלל שאהבתי לענות את הקורבנות שלי, לגרום להם כאב ליפני הארוחה.
"אלה" חייכתי "זה שם יפה!" הנערה הביטה בי מבולבלת, מנסה להבין מה קורה סביבה. "נראה לי שאני אשמור אותה" אמרתי בעודי מלטפת את פניה בסקרנות. "מה את אומרת? תצטרפי אליי?" אלה הבינה שזה או להצטרף או למות. היא הנהנה בהיסוס. "בואי, ניקח אותך למאורה" אמרתי והושטתי לה את ידי. היא אחזה בידי, עדין מפוחדת, ונצמדה אלי. טובי שחרר אותה, תוך שהוא מביט בנו בבלבול. היא הסכלה על טובי ואלכס במבט מפוחד תוך שהיא נצמדת אליי להגנה. בחנתי אותה. לא הבנתי למה היא מרגישה כל כך בטוחה, להתקרב אליי, לבוא איתי. איך היא מרשה לי להחזיק בה בלי להתנגד. העלתי אותה על גבי ורצתי אל המאורה.