דם- פרולוג

דניאל הסתכל על עיינה העצומות של אליסון הישנה.
"אני יודע שאת לא זוכרת אותי, אבל אני מתגעגע אליך" מאז שהוא ננשך אף אחד לא יודע מי הוא, או מה הוא ,בשבילם הוא סתם ערפד צמא דם.
"אני מתגעגע לחיוך שלך, להעיניך הירוקות ,לשערך השחור אשר גולש על כתפיך היפות. אני פאקניג אוהב אותך אליסון".
דניאל התקרב לכתפיה של אליסון. "אני מקווה שאת מוכנה לזה" הוא נשך אותה.
אליסון פלטה צרחה. דניאל נבהל והפיל את מנורת הלילה שעמדה על השידה הקטנה.
המנורה התנפצה ואליסון קמה משנתה .
"מי-מי אתה ומה אתה עושה בחדר שלי?!" היא צעקה " אני מצטער אליסון" הוא נתן לה מכה חזקה שהשתיקה אותה לכמה זמן.