דם לבן פרק 7 בבקשה תראו ותגיבו :)

שמענו צעדים ,יותר ויותר חזקים. ירון ואני החזקנו ידיים חזק מאוד ,הרגשתי שהוא הזיע בטירוף. גם פעם ראשונה ראיתי שהוא מזיע.
הצעדים עצרו. אבל לא ראיתי שום אדם חוץ מהכיתה בבית ספר. אבל ירון היה נראה שכן ראה.
הוא קם ובבהלה ובפניקה הוא רץ ליציאת בית הספר. כמובן שרצתי אחריו.
"עצור! לאן אתה הולך?" התנשפתי.
"את לא רואה אותו?!" הוא שאל תוך כדי ריצה .
"את מי? אני לא רואה אף אחד!" לפתע, התנגשתי במשהו. ניסיתי לגעת במה שהתנגשתי והצלחתי. הרגשתי שאני נוגעת במשהו. פתאום ,מישהו הוריד לי את הראש. הרגשתי שהוא שם את ידיו על מצחי.
"מה קורה פה?" נבהלתי.
"עצור!" הוא הסתובב אליי.
היד שהייתה על ראשי נעלמה. הרמתי את ראשי חזרה וראיתי את ירון רב עם אוויר. גם האוויר הוריד את ראשי ושם את ידיו על מצחי..? מה? זה לא נשמע הגיוני.
ירון דחף משהו , המשהו הפיל אותו בחזרה. ואז הרגשתי מישהו נוגע בי. ראיתי את ירון מרחוק , מנסה לקום ,אבל לא מצליח.
הדבר הבלתי נראה הזה נגע בעיניי ושם טיפה של דם על מצחי. ניסיתי להתרחק לאחור, אבל הוא לא עזב אותי. לא ידעתי מה לעשות. על מה להסתכל. ירון הצליח לקום והוא רץ ישר לעברי והוא דחף את ה..משהו הזה.
הרגשתי שהדם יורד למטה ולמטה, הדם התקרב כמעט לפי ,ניסיתי להוריד אותו בעזרת ידיי ,אך הוא לא ירד. נלחצתי בטירוף. טיפת הדם נגעה בי.
הכול הפך למטושטש לאט ,לאט. בסוף , התעלפתי כשעיניי ראות מישהו עם מעיל שחור רב עם ירון.
—————————————————————————–
עבר יום שלם. התעוררתי בבית של ירון. (כבר ראיתי אותו קודם.) עיניי שוב ראו את התמונה המוזרה שיש בה אימא חיוורת וילד קטן עם ניבים מוזרים ,קירות בצבע לבן ושחור, כול החפצים היו בצבע שחור ולבן.
רק, התמונה שלי איתו הייתה בצבעוני. אבל התמונה הייתה הרבה יותר פצפונת מהתמונה הגדולה של אימא עם ילד -ערפד .לפעמיים ,תהיתי אם זה ירון בתמונה ,אבל זה לא נשמע לי הגיוני. עד היום.
קמתי בספה מעור שלו , כשהוא יושב בכורסה שליד. התעוררתי עם כאב ראש נוראי.
הרגשתי שהשיניים שלי די גדלו ועורי קצת התחוור ושערי הפך ליותר שחור. ירון ישב לידי, מחזיק את ידי.
ישר כשהתעוררתי הצבעתי עליו ושאלתי בעייפות :
"אתה.. אתה ערפד?"
"הייתי צריך להגיד ממזמן." הוא לחש. לא התפלאתי. לאחר כול מה שקרה ,התחלתי לחשוב ככה בחלום שלי כשישנתי.
"זה חלום?" שאלתי.
"לא. זאת האמת. "
שתקתי. גם לו לא היה ממש מה להגיד.
"די, אבל אנחנו עכשיו בהווה. אני מצטער שלא שמרתי קודם לא התכוונתי. מצטער כול כך." הוא התחנן לפניי.
התעלמתי ממנו, קמתי למראה וראיתי עיניים שחורות לגמרי. ניבים יצאו לי מהפה, עורי היה חיוור למדי, שערי היה שחור חזק וחלק, והיה לי חשק למשהו אדום.
"מה? למה הפכת אותי?" נבהלתי.
——————————————————
תגובות וממשיכה :)