דם כחול | 4(וולדוש)

"יש לך ריח מצויין' אני מסנן . היא מחייכת. מזייפת.
הריח שלה…. הוא מיוחד. לא צפוי בכלל. לא ידעתי שקיים ריח שכזה. אני לוקח את היד שלה ומרכז את האנרגיה שלי. אני מזנק ומוצא את מקומי על הגג. היא מתנשפת.
"אני צריך עזרה, מותק" אני אומר. לא יזיק לי למצוא קצת עזרה לגבי הכי קלה מבני הדם הכחול. היא מחייכת. כאילו היא קוראת לי את המחשבות. היא נדמית לי…. טהורה כזאת. מהעור הבהיר, לשיער הבלונדיני, ומשם לעיניים הכחולות-אפורות. אני מכחכח בגרון.
"אתה מחפש בתולה עם דם כחול" היא זורקת לאוויר. קלטה אותי בשניות. אני מגחך והיא מצחקקת. אל תשקרי, יודעים שאת בלחץ מטורף.
"תציעי לי" אני מפקד. השפתיים מתעקלות לחיוך אבל שנינו יודעים שהכל פרוטקציה. היא מזיזה את השיער מפניה ומכחכחת בגרון. היא מזנקת למטה.
"אני הולכת" היא מסננת. היא יודעת שאני שומע.
"את חייבת לי עזרה" אני משיב. שנייה לפני שהיא נעלמת אני סוף סוף קולט אותה. דם כחול.
אולי אני לא צריך עזרה אחרי הכל…
מצד שני, מההתחלה לא הייתי צריך.