דם האהבה – פרק 3 :)

מקווה שתיהנו ! :)

מהפרק הקודם:

ושם, על המעקה שהיה לפני השער האחורי, ישבה הילדה קלועת הצמות וקראה ספר, מתבודדת לה שם.
הוא התקדם להגיד לה משהו אך צפצוף המכונית שנשמע מבחוץ הודיע לו כי עליו למהר והוא חלף על פניה בלי לומר מילה.
ושוב, כמו במחזה מאות מבטים ננעצו בילד הבלונדיני בעל העיניים הירוקות- כחולות נכנס לBMW.

—————————————————————————————————–

הוא פתח את דלת ביתו עם המפתחות שעשרות מחזיקי מפתחות בצורות שונות, נמצאות עליו.
כל מחזיק מפתחות סימן משהו, מקום שביקר בו, חברה, חברים.
הוא זרק את התיק לרצפה, פנה למקרר הגדול, האפור, פתח אותו ולגם מיץ תפוזים מן הבקבוק שהיה שם.
הוא עלה לקומה השנייה, לחדרו, וראה את הבגדים שהשאיר לו אביו ופתק קטן:
"תלבש את זה, הנהג יבוא לאסוף אותך ברבע לתשע,
אבא"
הוא הלך למחשב, חיפש אם חבריו מאנגליה מחוברים, לרוע מזלו אף אחד לא היה מחובר במסן, וגם לא באייסיקיו.
הוא נשכב על המיטה חושב לעצמו מחשבות משונות עד שאט אט נרדם.
כשהתעורר, השעה הייתה כבר שש.
הוא פתח את מסך המחשב ודיבר עם חבריו מאנגליה שהיו מחוברים, התעדכן מעט, אך מצבו עדיין היה עגום כמו בתחילת היום.
כשגמר לשוחח השעה הייתה כבר 20:00, עוד שעה הוא צריך ללכת לארוחה של אביו.
הוא ידע שהפגישה הייתה חשובה לאביו, אבל לא היה לו עצבים ללכת לאחר כזה יום מעצבן בלימודים.
בכל זאת, הוא נכנס להתקלח, ולאחר זמן קצר יצא לבוש וסידר את שערו.

——————————————————————————————————–
'מה הוא חושב לעצמו שהוא מסתכל עליי ככה?! אז מה אם אני קוראת ספר? מה אכפת לך? רק שלא יבוא לחוש את עצמו לידי! אז יש לו BMW והוא משתחרר עכשיו- ביג דיל! זה שאבא שלי ואני חושבים שאין לו סיבה להוציא סתם כסף על מכוניות יוקרתיות לא אומר כלום!' חשבה לעצמה הילדה עם הצמות.
היא הסתכלה על שעונה נרגעה וחייכה. היא יצאה מהשער והתקדמה קדימה כשלפתע ראתה את מכוניתו של אביה באה לכיוונה ונעצרת לידה.
"אבא, מה אתה עושה פה? לא הייתי אמורה ללכת ברגל?" שאלה מחויכת.
אביה עשה הכל כדי להקל עליה, אך היא ידעה שהוא לחוץ מהפגישה.
"אני רוצה שתראי משהו. בואי תיכנסי" ענה לה אביה בחיוך.
הוא הסיע אותה לקניון והוביל אותה לחנות כלשהי.
כאשר נכנסו הוא הסתודד עם המוכרת וזאת, כעבור רגעים אחדים, חזרה עם שמלה שצבעה בורדו.
"תמדדי את זה" אמר אביה כאשר ראה את עיניה הנוצצות.
"באמת?, יואו!" היא חיבקה את אביה בפזיזות, חטפה את השמלה מידיה של המוכרת ונכנסה לתא למדוד.
היא החליפה לשמלה הארוכה, היא הייתה במידתה בדיוק.
השמלה הייתה בצבע בורדו עם כתפיות אשר מבליטה את חזה ומגיעה עד לכפות רגליה.
השמלה הייתה צמודה במותן והתרחבה מעט למטה.
השיער הפזור והארוך שלה ונעלי העקבים שניתנו לה בידי המוכרת כאשר יצאה החוצה השוו לילדה מראה של אישה בוגרת, יפיפייה.
אביה התפעל ממנה, השמלה החמיאה לילדה שלו והפכה אותה לאישה.
הוא כל כך הצטער שהיא לא לובשת ממיטב בגדיה לבית הספר ושאין לה חברות וחברים קרובים.
כאשר שמע שלמר לוין יש בן בגילה החליט כי ינסה לקרב ביניהם ולכן ביקש ממנו להביא את בנו.
וכאשר מר לוין ענה בחיוב, האב קרן מאושר. הוא ראה כמה קשה לבתו.
המעבר הזה, לפה, לא היה פשוט כלל, לא לו ולא לה.
"מה דעתך שנשאל את השמלה הזאת לפגישה בערב ושנחזיר אותה אחר כך?" שאל אביה.
"אבא… אשמח מאוד ללבוש אותה ואשמור עליה היטב אני מבטיחה!"
היא חיבקה אותו חיבוק חזק, הסתובבה במהירות, הורידה את השמלה וחזרה לבגדיה המוזנחים.
כאשר הגיעה לביתה הייתה השעה 15:05.
היה לה הרבה זמן פנוי לפני שהיא תצטרך להתארגן בכדי להצטרף לפגישת העסקים של אביה והדבר הראשון שעשתה היה להיכנס למקלחת, בעודה שוכחת את היום המעצבן במיוחד שהיה לה בבית הספר.