טלטול
מקווה שאהבתם ואשמח לשמוע ביקורת בונה! :)

דם האהבה – פרק 2 :)

טלטול 04/11/2012 870 צפיות 4 תגובות
מקווה שאהבתם ואשמח לשמוע ביקורת בונה! :)

מהפרק הקודם :
"טוב, אני הולכת לכיתה" היא התעשתה מהר והביישנות שחשה קודם חלפה, היא הסתובבה בחדות והלכה בלי לחכות לתשובתו.
"חכי…" אמר עד כי המילה הפכה ללחישה, היא לא שמעה, היא הייתה כבר ליד המדרגות הרחוקות ממנו.
——————————————————————————————————–

"סליחה על האיחור המורה" הוא נכנס לאחר כמה דקות שנשאר בפה פעור מהילדה היפה שהוא אפילו לא יודע את שמה, לכיתה י"ב 4.
המורה, שהתפלאה מיופיו הרב של תלמידה החדש, ביקשה שלא יאחר שוב, הציגה אותו בפני הכיתה, והושיבה אותו ליד ילדה ששמה היה לירון.
הוא בחן אותה כשהתקרב לכיסא.
'.. לא נכון! אני אמור לשבת לידה? קודם הנפילה, עכשיו זה .. מה עוד עלול להשתבש היום?' חשב כאשר היא קרצה לו קריצה מזמינה.
היא הייתה מאופרת עדין, עיניים כחולות, ושיער בלונד, היא הייתה בובת ברבי- וזה היה הסוג שעומר הכי שנא- מראה שממיס ואופי שהורג.
הוא כבר היה חסין מבנות כאלו ובזה התמזל מזלו.
כל השיעור היא כתבה משהו במחברת, הוא ידע שזה בשבילו ובכוונה לא הסתכל בה ובמחברתה, גם כאשר בעטה פעמים רבות ברגלו כדי שישים לב אליה.
הוא ניסה לראות למי להתחבר ולכן גם לא הקשיב לשיעור ספרות.
בנוסף, הוא ידע שגם אם ינסה להקשיב, הוא לא יצליח להבין דבר כי להיכנס באמצע י"ב לכיתה ולהשתלב בלימודים במהירות זה לא דבר קל, במיוחד אחרי התקופה האחרונה.
כששט במבטיו על פני הכיתה ראה את הילדה, זאת עם העיניים החומות והצמות.
היא ישבה בסוף הכיתה, בשולחן האחרון, בפינה.
היא ישבה בשקט ונראה כי משהו מעסיק אותה.
הוא לא הבין אם מה שהעסיק אותה היה השיעור, שלא הקשיב לו, או משהו אחר.
הוא ניסה לפענח במה היא עסוקה כל כך ולא שם לב כי קולו באוויר, כאשר לפתע ראה את המורה מולו.
"אדון לוין, תסתכל ללוח ולא לכיוון ההפוך" העירה המורה.
'שיט! למה? אוף.. למה לא יכולנו להישאר שם!?' שאל את עצמו עומר ושם את ידו על מצחו אך מיד הוריד אותה, כאשר שם לב כי כל המבטים מופנים אליו, חוץ מהמבט שלה, שהיה נעוץ במחברתה.
"סליחה.. סליחה המורה" מלמל והשפיל את ראשו.
'יופי, ילד טיפש! נתקלתי קודם בילד טיפש שנועץ בי מבטים ולא נותן לי להתרכז בשיעור!' רטנה לעצמה הילדה שנתקלה בו קודם.

הוא לא הצליח להתרכז.
לא בחמש דקות האחרונות עד לסוף השיעור הראשון ולא בשלוש שעות שבאו אחר כך. מחשבותיו לא הניחו לו. כל המחשבות עליה ועל החברים מאנגליה העסיקו אותו.
האם הוא באמת יוכל לשכוח מהם ולהתחיל "בחיים חדשים" חצי שנה לפני שהוא הולך לצבא?
הצלצול לסוף השעה הרביעית גאל אותו אומנם מהלימודים, אך הוביל אותו לארוחה עסקית של אביו.
הוא לקח את התיק על גבו ופנה לכיוון השער האחורי של בית הספר, אשר שם מחכה לו הנהג במכונית היוקרתית.
ושם, על המעקה שהיה לפני השער האחורי, ישבה הילדה קלועת הצמות וקראה ספר, מתבודדת לה שם.
הוא התקדם להגיד לה משהו אך צפצוף המכונית שנשמע מבחוץ הודיע לו כי עליו למהר והוא חלף על פניה בלי לומר מילה.
ושוב, כמו במחזה מאות מבטים ננעצו בילד הבלונדיני בעל העיניים הירוקות- כחולות נכנס לBMW.


תגובות (4)

תמשיכי

05/11/2012 13:00

וואו,את כותבת יפיפה!
איך לא פרסמת את הסיפור עד עכשיו?הכתיבה שלך ממש משובחת!
אהבתי הכל!
את התיאורים,הרגשות,הסיטואציות,המחשבות…מדהים!
אני ממש מחכה להמשך,
ומקווה שתמשיכי במהירות!!!
אני אפילו לא חושבת על ביקורת בונה…
אוהבת,וברוכה הבאה(?)=]

06/11/2012 11:23

אההבתיי מאודד תמשיכיי!!!

06/11/2012 11:46

חח תודה!! :)
אעלה פרק נוסף בקרוב!:)

08/11/2012 08:15
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך